עופר גרוסקופף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) ראיון ==> ריאיון |
|||
שורה 40:
ב-2016 וב-2018 נכלל שמו ברשימת המועמדים לכהונה ב[[בית המשפט העליון]], ב-22 בפברואר 2018 נבחר לכהונה בבית המשפט העליון. נכנס לתפקידו בסוף מרץ 2018, עם פרישתו של השופט [[יורם דנציגר]].
כשופט בבית המשפט המחוזי, התמחה פרופ׳ גרוסקופף במשפט כלכלי וב[[תובענה ייצוגית|תביעות ייצוגיות]]{{הערה|{{TheMarker|אפרת נוימן|ייצוגיות ב-2017: 200 מיליון שקל הושבו לציבור בעשרת הסדרי הפשרה הגדולים|1.5629631|8 בינואר 2018}}}}. בין השאר פסק בתביעות ייצוגיות נגד [[בזק]]{{הערה|{{גלובס|[[חן מענית]]|בזק תפצה לקוחות ב-16 מיליון שקל בגין הוצאות גבייה שלא כדין|1000669009|31 ביולי 2011}}}}, [[בנק לאומי]]{{הערה|{{גלובס|חן מענית|בנק לאומי ישיב לעשרות אלפי לקוחות 100 מיליון שקל|1000957796|24 ביולי 2014}}}}, חברת יקב הגליל יוסף גולד ובניו{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|מחיר הבקבוקים ללא ציון הפיקדון: מיליון ורבע|284794|1 באוקטובר 2014}}}} ו[[לאומי קארד]]{{הערה|{{כלכליסט|ענת רואה|די לעמלה הכפולה: לאומי קארד לא תגבה עמלת המרה על עסקה שבוטלה|3658160|2 במאי 2015}}}}. באוגוסט 2015 אישר הגשת [[תביעה נגזרת]] נגד [[דירקטור]]ים בחברת "[[דיסקונט השקעות]]", בגין רכישת העיתון "[[מעריב]]"{{הערה|{{TheMarker|[[גיא רולניק]]|השופט גרוסקופף מציג: הבובות של נוחי דנקנר|1.2707370|15 באוגוסט 2015}}}}. התביעה הסתיימה ב[[פשרה]] לפיה הדירטורים ישלמו לחברה 100 מיליון ש"ח{{הערה|{{TheMarker|אפרת נוימן|גרוסקופף הכריע: כמה יקבלו עורכי הדין בתיק דסק"ש-מעריב?|1.5809580|12 בפברואר 2018}}}}. פסקי דין אחדים שלו עסקו ב[[זכויות יוצרים]]{{הערה|[https://law.co.il/computer-law/2011/08/08/alice-v-rotter/ ת"א 567-08-09 א.ל.י.ס. אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (1993) בע"מ ואח' נ' רוטר.נט בע"מ ואח'], באתר law.co.il,{{כ}} 8 באוגוסט 2011;{{ש}}{{TheMarker|יאיר מור|בית המשפט: מיקרוסופט לא הפרה זכויות היוצרים על הגופן נרקיסים|1.1771517|5 בינואר 2012}};{{ש}}{{TheMarker|יסמין גואטה|מיקרוסופט תשלם 400 אלף שקל בגין הפרת זכויות יוצרים|1.1745903|2 ביולי 2012}}}} וזכויות [[קניין רוחני]]{{הערה|{{TheMarker|אפרת נוימן|תקדים: עיצוב מוצר שלא שווק יכול לזכות במוניטין - בתנאי שקיים בו מוטיב עיצובי|1.2563168|12 בפברואר 2015}}}}.
ב-27 במרץ 2018 מונה גרוסקופף לבית המשפט העליון בישראל. לפי [[שיטת הסניוריטי]] הנהוגה בבית משפט זה, הוא צפוי להתמנות ל[[נשיא בית המשפט העליון|נשיאו]] בשנת 2035. ===פסקי דין=== ====זכויות אדם ואפליה==== בספטמבר 2017 דחה גרוסקופף טענה של [[אפליה]] שהופנתה כלפי ה[[קאנטרי קלאב]] של [[כוכב יאיר]], בנימוק ש[[רשות מקומית]] רשאית להגביל מתן שירותיה לתושביה בלבד, וזאת במידה הנדרשת לביצוע תפקידיה. פסק הדין הורה לקיים גם מסלול רישום למנויי חוץ, בהיקף שלא יפחת מ-10% ממספר המנויים הכולל, ובכלל זה לאפשר רישום של העותרים, ערבים תושבי העיר הסמוכה [[טירה (עיר)|טירה]]{{הערה|[https://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2017/09/atira-minhalit-18716-08-14-aflaya-psaq-din.pdf הפ (מרכז) 18716-08-14 אחמד מנסור ואחרים נגד המועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל ואחרים], ניתן ב-19 ספטמבר 2017}}. [[קובץ:Ofer Grosskopf with Reuven Rivlin (6842).jpg|250px|ממוזער|שמאל|טקס השבעת עופר גרוסקופף לבית המשפט העליון. 27 במרץ 2018]]
מבחינה כלכלית תואר גרוסקופף כבעל עמדות פרוגרסיביות{{הערה|{{ynet||השופט החברתי והפרופ' השחמטאי: שני השופטים החדשים בבית המשפט העליון|5125627|22 בפברואר 2018}}}}.
שורה 46 ⟵ 52:
גרוסקופף ביקש בדעת מיעוט לקבוע שאין ל[[משרד הבריאות]] סמכות לאסור על קיום מרכזים ל[[לידת בית]]. בפסיקתו כתב: "אין להקל ראש גם בטענותיהן המהותיות של העותרות כי האפשרויות ... שמשרד הבריאות מציע כיום לנשים יולדות מצר את צעדיהן ופוגע בזכויותיהן. בחירתה של יולדת כיצד ללדת קשורה בקשר הדוק לאוטונומיה של כל אישה על גופה, ועלינו לאפשר לה מרחב בחירה אופטימלי לעניין הליך הלידה, בכפוף כמובן למגבלות רפואיות מובַנות"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17054280.J07|סוג=בג"ץ|עותר=יעל רום ואח'|משיב=משרד הבריאות|ניתן ב=18 ביוני 2018}}}}.
לעומת זאת, במרץ 2021 הצטרף גרוסקופף לביקורת של השופט [[יצחק עמית]] על השימוש המוגזם, לשיטתם, בשיח זכויות במשפט הפלילי, וכתב{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19040390.E10|סוג=ע"פ|עותר=דניאל נחמני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=17 במרץ 2021}}}}:
:"אין לכפור בכך שלשיח הזכויות יש מקום חשוב במסגרת המשפט הפלילי. ההליך הפלילי, על כל שלביו – חקירה, משפט וענישה, מבטא את השימוש הקיצוני ביותר שעושה המדינה בכוח הכופה העומד לרשותה. לפיכך, הגנה ראויה על זכויות האדם של נחקרים, נאשמים ועבריינים מחייבת שיח זכויות דווקני ומחמיר, ומצדיק במקרים מתאימים הכרה בקיומה של "הגנה מן הצדק". ועדיין, קשה להשתחרר מהרושם שבמסגרת ההליכים הפליליים במדינת ישראל נעשה בשנים האחרונות שימוש מופרז בטיעונים אלה. לא כל חסר בחקירה פלילית מקים טענה לרשלנות המשטרה; לא כל החלטה המבחינה בין מעורבים במעשי עבירה מגלה חשש לאכיפה סלקטיבית; לא בכל הליך ניתן לטעון כי קופחו זכויות הנאשם. הניסיון מלמד כי רק במקרים מעטים וחריגים השימוש בשיח הזכויות הוא מוצדק, וכי במרבית ההליכים הפליליים בהם נעשה בו שימוש הוא כסות להעדר טענות של ממש לגופם של דברים. הישענות בלתי מוצדקת על שיח של זכויות במסגרת הליכים פליליים, ובמיוחד שימוש חסר בסיס בטענה של "הגנה מן הצדק", אינם פועלים לטובת התכלית לשמה נוצרו – הגנת זכויות האדם במסגרת ההליך הפלילי. ראוי לנאשמים וסנגורים כי יעשו שימוש מושכל בכלים אלה, תוך ייחודם למצבים החריגים להם נועדו."
==חיים אישיים==
| |||