דפנה ברק-ארז – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לחוק הביטוח הלאומי |
←משפט פלילי: מחלוקת עקרונית חשובה |
||
שורה 71:
באוגוסט 2012 חיברה ברק-ארז פסק-דין עקרוני, שקבע כי ניתן להרשיע גורמים המסייעים ל[[הלבנת הון]] בביצוע עבירת הלבנת ההון עצמה, ולהטיל עליהם עונש שווה לזה של העבריין העיקרי, אם פעלו במטרה לאפשר את ההנאה מהכספים המולבנים בעתיד.{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|ביהמ"ש העליון מגדיר מחדש את גבולות עבירות הלבנת ההון|1000773778|13 באוגוסט 2012}}}}
ברק-ארז יצאה נגד תלונתו של עמיתה, השופט [[יצחק עמית]], אליה הצטרף השופט [[עופר גרוסקופף]], שנעשה שימוש מוגזם בשיח זכויות על ידי נאשמים במשפט הפלילי, וכתבה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19040390.E10|סוג=ע"פ|עותר=דניאל נחמני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=17 במרץ 2021}}}}:
:"לא אוכל לסיים מבלי להתייחס במספר מלים למחשבות שהעלה חברי השופט עמית בחתימת פסק דינו ביחס למה שהוצג על-ידו כדיכוטומיה בין "שיח ראיות" ו"שיח זכויות" בהליך הפלילי. בעשותו כן הביע חברי משאלה ביחס לחזרה לשיח ראיות הממוקד בתכלית של חקר האמת העובדתית, בבחינת "חדש ימינו כקדם". לדברים אלה אינני שותפה. העובדה שלפעמים נעשה שימוש יתר בטענות של שיח זכויות בהליך הפלילי, או אף בהליכים אחרים, אינה גורעת מחשיבותו. בסופו של דבר, תרומתו של שיח זה להליך הפלילי היא חיונית – הן מבחינת עשיית הצדק עצמה והן מבחינת מראית פני הצדק, שאף בערכה לא ניתן להפריז. העיסוק במשפט פלילי כרוך בדיני נפשות של ממש, כאשר על הפרק מצויות הפגיעה בזכויותיהם של קורבנות העבירה, מחד גיסא, והאפשרות לשלול את חירותו של הנאשם, מאידך גיסא. שיח הזכויות הוא אפוא חלק בלתי נפרד מההליך הפלילי. כשלעצמי, אינני מקבלת אפוא את ההבחנה בין מרכז הבמה לירכתיה."
====ענישה====
| |||