אצטרולב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Ehud Barsinai (שיחה) לעריכה האחרונה של YaronBern
מ ←‏פתיח: תקלדה
שורה 5:
אצטרולב מורכב מלוח עגול, המכויל במעלות (בדומה ל[[מד זווית]]), ומזרוע מסתובבת המחוברת למרכזו. כאשר סימון ה-0° מיושר עם האופק, וכוכב כלשהו (או כל גוף שמימי אחר, שמיקומו ידוע) "נראה" בקצה הזרוע, נמדדת הזווית (במעלות) אל הכוכב (מכאן השם "אסטרו" - כוכב + "לב" - לקחת).
 
על המעגל חרוטים קווי הקוארדינטותהקואורדינטות שמייצגים [[הטלה סטריאוגרפית]] של ספרת השמים, כפי שהם במקום ידוע כלשהו על פני כדור הארץ. מעל מערכת הגריד הזו מסתובבת ה"רטה", שהיא מסגרת עם סימונים שנקודותיה מסמלות כוכבי שבת. לאחר שהמכשיר מכויל לשעה הנוכחית, ניתן לקרוא את מיקום הכוכב מהגריד. ניתן לבצע גם את ההפך ולהתאים את האצטרולב למיקום הידוע, ולדעת, לפי החישוב, מה השעה.
 
האצטרולב הומצא ככל הנראה על ידי [[היפרכוס]] ([[המאה ה-2 לפנה"ס]]). [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] היה הראשון שתיאר הטל סטריאוגרפי (ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]]). האצטרולב הגיע לעולם המוסלמי במאה ה-8 או ה-9 ועל כן מקור שמו הוא ב[[ערבית]]. האצטרולב חזר מחדש לאירופה דרך [[ספרד]] המוסלמית במאה ה-11 (המגלים הנוצריים המוקדמים של האסטרונומיה הערבית היו גרברט מאורילק ו[[הרמן פון רייכנאו|הרמנוס קונטרקטוס]]). הרקע המתמטי בוסס על ידי אל-באטאני בחיבורו "כיתאב אז-זיג'" (920 בקירוב), שתורגם ללטינית על ידי אפלטון טיבורטינוס (''De Motu Stellarum'').