אברהם יהושע השל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 54:
אחרים רואים את הגותו של השל כמהפכה רדיקלית יותר. לדעתם הוא מנסח באופן פילוסופי את רוח התנ"ך ואת [[נבואה|הנבואה]] כעמידה לפני הסובייקט האלוהי{{מקור}}. הגותו של השל עוסקת בדיאלוג שבין האל הטרנסצנדנטי, המתגלה בשאלות מוחלטות, ובין האדם המסוגל למענה ולתשובה. אף שהאדם כבר אינו עומד במרכז, ערכו עולה שכן הוא עומד במרכזה של האכפתיות האלוהית. בהגותו של השל משתלבות דתיות חריפה הנענית להתגלות האל ותביעה מוסרית מוחלטת לאכפתיות לאחר.
ספרו הראשון של השל ב-[[1933]] היה ספר שירה ב[[יידיש]] שעסק בזיקה בין האל ושמו המפורש לבין האנושות. הספר נוגע בסבל האנושי וביחסו של האל לאנושות הסובלת. גם הגותו בהמשך עוסקת במעמדו של האדם לפני האל. הוא מדגיש שלא רק האדם זקוק לאל אלא גם האל מחפש את האדם. אחת מהאמרות שאותן אהב לצטט מיוחסת ל[[הרבי מקוצק|רבי מקוצק]] ואומרת כי אלוהים נמצא במקום אליו בני האדם נותנים לו להיכנס.
| |||