תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ דוד שי העביר את הדף רמתא לשם רמת"א תוך דריסת הפניה: זה השם ברשם החברות
מ הגהה
שורה 15:
|אנשי מפתח=
|ענפי תעשייה=[[תעשייה ביטחונית בישראל|תעשייה ביטחונית]]{{ש}}[[תעשייה אווירית]]{{ש}}[[תעשייה ימית]]
|מוצרים עיקריים= פיתוח וייצור כלים יבשתיים וימיים, ומכלולים תעופתיים לשוק האזרחי והצבאי
|הכנסה=35 מיליון דולר (2018)
|עובדים=320
|תאריך הקמה=[[1967]]}}
'''רמת"א בע"מ''' ('''ר'''כיבים ו'''מ'''ערכות '''ת'''עשיה '''א'''וירית) הוא מפעל של [[התעשייה האווירית לישראל]], הממוקםהשוכן ב[[באר שבע]] ועוסק בתכנון, ייצור והרכבה של כלים יבשתיים (בהם [[רכב קרבי משוריין|רק"ם גלגלי]], מיגון פלטפורמות, אמצעי פריצה ל[[שדה מוקשים|שדות מוקשים]], רובוטיקה קרקעית והשתתפות בייצור [[טנק המרכבה]]), ייצור והרכבה של [[כלי שיט|כלים ימיים]] (ספינות סיור ותקיפה מהירות) וייצור מקביל של מכלולים תעופתיים מ[[חומרים מרוכבים]].
 
==היסטוריה==
המפעל הוקם ב-[[1967]] ביוזמת [[ממשלת ישראל]] לפיתוח ומתן תעסוקה לתושבי [[הנגב]]. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] ההחלהחל המפעל לייצר את [[ספינת דבור|ספינות הדבור]] עוברעבור [[חיל הים הישראלי]], על בסיס ידע שסופק על ידי המספנה ב[[ארצות הברית]] שיצרה את הדבורים הראשונים שספקו לחיל ב-1970. ספינה ראשונה מתוצרת המפעל נמסרה בשנת 1975{{הערה|{{דבר||התעשיה האווירית מייצרת "ספינות דבור" לחיל־הים|1975/02/05|00301}}}}. חוזה ראשון ליצוא הדבור נחתם עם [[דרום אפריקה]] בשנת 1976, הדגם שסופק כלל גם את ה[[טיל נגד ספינות]] "[[גבריאל (טיל)|גבריאל]]"{{הערה|{{דבר||הטיל "גבריאל" לספינות מסוג "דבור" בדרא"פ|1976/03/08|00214}}}} בשנת 1977 הושקה לראשונה ספינה מדגם [[דבורה (כלי שיט)|דבורה]]{{הערה|{{מעריב||"דבורה" ־ ספינת סיור חדשה בחיל הים ש"עקיצתה" מכאיבה|1977/05/02|00607}}}}, אך הדבורה נכנסה לשרות ב[[חיל הים הישראלי]] רק ב-1989.
 
בשנת [[1975]] פותח במפעל רכב סיור משוריין מדגם [[רכב סיור משוריין רב"י|רב"י]], רכב רב תכליתי בעיקר לצורכי סיור. הרב"י (ראשי תיבות: '''ר'''כב '''ב'''ן '''י'''עקב, על שם מפתחו, איציק בן יעקב) פותח כרכב סיור ממוגן, קל משקל ובעל מבנה ומיגון כנגד מוקשים ומטענים. המשקל הנמוך איפשר הטסה, הסקה או אףואף הצנחה של הכלי ב[[מטוס]]י ו[[מסוק]]י התובלה של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ביניהםבהם ה[[CH-53 סי סטאליון|היסעוריסעור]] וה[[C-130 הרקולס|וההרקולסהרקולס]]{{הערה|{{דבר|דוד מושיוב|התעשיה האווירית מייצרת רכב סיור קרבי לצה"ל|1975/05/28|00613}}}}. בשנת [[1979]] הושק רכב סיור משוריין מדגם "ראם"{{הערה|{{מעריב|דן ארקין|"ראם" במקום "רבי"|1979/08/15|02104}}}}.
 
בשנת [[1983]] הוקם מפעל נוסף במתחם רמתארמת"א - ממת"א (מבנים מורכביםמרוכבים תעשייה אווירית){{הערה|{{דבר|אמיר רוזנבלום|חלקים מה"לביא" ייוצרו במפעל חדש בבאר־שבע|1983/04/12|00402}}}}. המפעל מתכנן ומייצר מבנייםמבנים לכלי טיס מחומריםמ[[חומרים מרוכבים]] וממתכת, ומשמש כקבלן משנה עיקרי ליצור מטוסי המנהלים של התעשייה האווירית. בין השאר ייצר את הגאי הכיוון למטוסי F-15 ו-F-16{{הערה|{{מעריב|דן ארקין|ישראל מייצרת חלקים מחומרים מרוכבים עובר מטוסי הקרב פ.15 ופ.16|1983/05/06|02300}}}}, חלקי מבנה למטוסי הנוסעים [[בואינג 777]] ו[[בואינג 787]] ומבנים מורכביםמרוכבים למסוקים{{הערה|{{גלובס|דרור מרום |מפעל רמת"א של תע"א זכה במכרז של סיקורסקי לפיתוח מייצב גובה למסוקי בלק-הוק|604601|23 ביוני 2001}}}}.
 
בשנת [[1986]] ייצר המפעל עבור [[משטרת ישראל]] את ספינת הסיור "שפירית", למטרת סיור הצלה ב[[הכנרת|כנרת]]{{הערה|{{מעריב||"שפירית" סילונית למשטרת ישראל|1986/05/29|00700}}}}.
 
בשנת [[1989]] נחתם הסכם לאספקת 400 [[מגוב]]ים ([[חיל הנדסה|התקן הנדסי]] המותקן על [[רכב קרבי משוריין]] כגון [[טנק]]ים, [[נגמ"ש]]ים ו[[ציוד מכני הנדסי]] שתפקידו לפלס דרך נקייה מ[[מוקש]]ים, ולאפשר לכלי רכב אחרים לנסוע בעקבותיו) ל[[חיל הנחתים של ארצות הברית]]{{הערה|{{מעריב|דן ארקין|המחרשה הישראלית לפינוי מוקשים ־ גם במארינס|1989/01/09|00703}}}}.
 
בשנת [[1989]], ביקשה התעשייה האווירית להפוך את רמתארמת"א לחברה בת נפרדת לקראת הפרטתה והודיעה לעובדי המפעל כי הם יעסקו על ידי חברה חדשה בשם "רמת"א בע"מ". העובדים טענו כי המהלך מהווה הפרה של ה[[הסכם קיבוצי|הסכם הקיבוצי]] שלהם דבר שהוביל ל[[סכסוך עבודה]]. [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה|הסתדרות העובדים]] ביקשה להמשיך ולהכיר בעובדים, גם לאחר העברת המפעל לחברה החדשה, כעובדי התעשייה האווירית אך ב-1996 [[בתי הדין לעבודה|בית הדין הארצי לעבודה]] קבע, שעם מכירת המפעל, החברה זכאית להעביר גם את עובדי המפעל, ולהפוך אותם לעובדי הבעלים החדשים בניגוד לרצונם ומבלי שיוכלו למנוע זאת אלא בהתפטרות. ההסתדרות עתרה ל[[בג"ץ]], בבקשה לבטל את פסק הדין{{הערה|{{גלובס|שמואל דקלו |ההסתדרות לבג"ץ: אין לאפשר העברת עובדים לבעלים חדשים ללא חתימת הסכם|116641|18 בנובמבר 1996}}}}. ב-[[2004]] קבע בג"ץ כי העובדים יכולים לסרב לעבור למעמד של עובדים בחברת הבת החדשה{{הערה|{{TheMarker|אמיר הלמר|ניצחון להסתדרות בבג"ץ: מעביד המבקש להעביר עובדיו למעביד אחר - חייב בהסכמתם|1.213066|2 ביוני 2004}}{{ש}}{{הארץ|חיים ביאור|בעלי החברה מתחלפים - הסכמי השכר נמשכים כסדרם|1.1505784|25 בפברואר 2005}}}}.
 
[[קובץ:D9--Our-IDF-2018-IZE-102.jpg|ממוזער|250px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל]] עם [[שריון לכלי רכב|חליפת מיגון]] של רמתא ותוספת [[מיגון כלוב]].]]
בשנת [[2003]] החל המפעל לייצר [[שריון לכלי רכב|ערכות מיגון]] ל[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי הדידי-9 של צה"ל]] מדגם [[קטרפילר די-9|CAT D9R]], אחרי שהועדף על פני [[התעשייה הצבאית]] שייצרה את ערכות המיגון לדגמי ה-D9L והו-D9N. בעקבות ההצלחה של המיגון במהלך [[האינתיפאדה השנייה]] מכרה רמתארמת"א ערכות מיגון ל[[דחפור]]ים גם ל[[צבא ארצות הברית]] ו[[חיל הנחתים של ארצות הברית]].
 
באוקטובר [[2018]] פרסמה [[התעשייה האווירית לישראל]] שזכתה במכרז וזכתה בחוזה להסבת דחפורי D9 לתצורת "[[פנדה (דחפור D9T)|פנדה]]" - דחפור אוטונומי [[כלי רכב בלתי מאויש|בלתי מאויש]].{{הערה|[http://www.iai.co.il/2013/32981-49048-he/IAI.aspx התעשייה האווירית זכתה בחוזה הצטיידות בתחום הרובוטיקה: תסב דחפורי קאטרפילר לאוטונומיים], אתר התעשייה האווירית לישראל, 9 באוקטובר 2018.}}
 
בנובמבר [[2018]], הודיעה התעשייה האווירית, שכחלק מתוכנית ההתייעלות,התייעלות נשקלת האפשרות להפסיק את פעילות ייצור ספינות קרב במפעל, או למכור אותה{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|תע"א מתייעלת: מפעל לייצור ספינות קרב בסכנת סגירה |1001262595|28 בנובמבר 2018}}}}{{הערה|{{גלובס|טל שניידר, יובל אזולאי|התעשייה האווירית יוצאת מהים: שמה על המדף את מפעל הספינות רמתא בבאר-שבע|1001273898|29 בפברואר 2019}}}}.
 
באפריל 2021 החל מפעל רמת"א באספקת רכב שטח מדגם ZMAG לצה"ל.{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|התעשייה האווירית תבנה את רכב הקומנדו החדש של צה"ל|3905032|18 באפריל 2021}}}}
 
==תחומי פעילות==
בין השאר, המפעל עוסק בפיתוח וייצור של:
*כלים יבשתיים: [[רכב קרבי משוריין|רק"ם גלגלי]] ([[שיריונית]]), [[מיגון]] פלטפורמות באמצעות [[שריון לכלי רכב]], הסבת [[ציוד מכני הנדסי]] לשימוש [[צבא]]י כולל [[שריון לכלי רכב|מיגון]], אמצעי פריצה ל[[שדה מוקשים|שדות מוקשים]], [[רובוט]]יקה קרקעית כולל ציוד מכני הנדסי ב[[שלט רחוק]], והשתתפות בייצור [[טנק המרכבה]].
*ייצור והרכבה של [[כלי שיט]] ימיים: ספינות סיור ותקיפה מהירות, כאשר מוצר הדגל הוא ה[[דבורה (כלי שיט)|סופר-דבורה סימן 3]].
*ייצור מקביל של מכלולים תעופתיים מ[[חומרים מרוכבים]].
*[[כלי רכב בלתי מאויש]]ים הכוללים [[ציוד מכני הנדסי]] ו[[משאית עפר|משאיות עפר]] אוטונומיות, שאפשר לפקח ולשלוט עליהן מחדר בקרה מרכזי{{הערה|{{גלובס||דחפורים אוטונומיים ומשאיות ממוחשבות: התחומים החדשים של תע"א|1001233441|29 באפריל 2018}}}}.
 
===מפעל קרונות רכבת ישראל===
בשנת 1993 החל מפעל רמתארמת"א לפעול בתחום התחבורה המסילתית, זאת בעקבות הסכם [[רכש גומלין]] לייצור והרכבת מכלולים רכבתיים ל[[קרונוע]]ים מדגם [[IC3]] עם חברת סקנדיה (ABB Scandia) הדנית (החברה נקנתה מאוחר יותר על ידי חברת אדטרנץ -Adtranz, שבעצמה נקנתה על ידי חברת [[בומברדייה]]). במסגרת הסכם הרכש של [[רכבת ישראל]] ו[[הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי]] עם היצרנית הוסכם על ביצע הרכבה סופית של מכלולים ל-87 קרונות מדגם זה{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|רמתא תספק 5 מערכי קרונועים עבור רכבת ישראל|147109|9 ביוני 1997}}}}. לצורך הפרויקט הוקם מפעל חדש בו האנגר ייעודי להרכבת קרונות, המשתרע על פני 12,000 מ"ר ומכיל שש תחנות עבודה על פני שלוש מסילות רכבת המתחברות למסילה הראשית של רכבת ישראל מדרום ל[[תחנת הרכבת באר שבע – צפון / אוניברסיטה|תחנת הרכבת באר שבע צפון]]. אחר כך, בין השנים 1999 ל-2004, בוצעו במפעל עבודות גמר ב-93 קרונות דו-קומתיים מסוג [[בומברדיה דאבל דק קוץ']] שסופקו לרכבת ישראל{{הערה|{{TheMarker|שרון קדמי|נשיא בומברדייה טרנספורטיישן בביקור ראשון: "ישראל היא שותפה אסטרטגית ואנו מחויבים לה"|1.1013869|26 במאי 2005}}}}.
 
ב-[[2004]], נחתם הסכם שיתוף פעולה בין [[בומברדייה]] לרמתא לייצור משותף של 86 קרונות דו-קומתיים עבור רכבת ישראל, עם אופציה להגדלת ההזמנה לכ-500 קרונות. לצורך הפרויקט הורחב המפעל בהשקעה של כ-10 מיליון דולר, רמתארמת"א הכשיר, במפעלי בומברדייה באירופה, כוח אדם לעבודה בפרויקט ולעובדי רמתארמת"א הצטרפו למשך כשנה שלמה כ-15 טכנאים ומהנדסים של חברת בומברדייה מחו"ל{{הערה|{{TheMarker|שרון קדמי|נחתם הסכם שיתוף פעולה בין בומברדיה לתעשייה האווירית לייצור משותף של קרונות עבור רכבת ישראל|1.1013220|24 במאי 2005}}}}. ביצועה של ההזמנה החל באוגוסט 2005 ומערך הקרונות הראשון מתוצרת המפעל נמסר ל[[רכבת ישראל]] בדצמבר 2005{{הערה|{{הארץ|שרון קדמי|רכבת דו-קומתית ראשונה מתוצרת כחול לבן נמסרה לרכבת ישראל|1.1065845|12 בדצמבר 2005}}}}. לאחר השלמת ההזמנה נסגר המפעל.
 
ב-[[2013]] עבר המפעל לידי התאגיד ה[[צרפת]]י [[אלסטום]], המשתמש במתחם לצורך תחזוקת הקרונועים מדגם [[IC3]], לאחר שזכה במכרז התחזוקה של [[רכבת ישראל]] למשך 15 שנה{{הערה|{{TheMarker|דניאל שמיל|חצי שנה לאחר ההפרטה החלקית: 45% מקרונות הרכבת שבהסכם מושבתים|1.2364377|2 ביולי 2014}}}}.
 
<gallery>
Dabur860r.jpg|ספינת דבור תוצרת רמתארמת"א
Super_dvora_mk3.jpg|"סופר דבורה סימן 3" של חיל הים הישראלי
Magov 'Ramta' 1-Latrun.JPG|[[מגוב]] תוצרת רמתארמת"א
PikiWiki Israel 41569 Transport in Israel .JPG|קרונות [[בומברדיה דאבל דק קוץ']] שהורכבו ברמתאברמת"א
</gallery>