עבאס חלמי השני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הרחבה, הוספת מקור |
||
שורה 1:
{{מנהיג
| שם = עבאס חלמי השני
| תמונה = [[קובץ:Abbas Hilmi II.JPG|
| כיתוב =
| שם בשפת המקור = عباس حلمي الثاني
| מדינה = {{דגל|מצרים (1805-1922)}} [[מצרים]]
| מקום קבורה =
| תאריך לידה = [[14 ביולי]] [[1874]]
| מקום לידה = [[קהיר]], [[
| תאריך פטירה = [[19 בדצמבר]] [[1944]]
| מקום פטירה = [[ז'נבה]], [[שווייצריה]] {{דגל|שווייץ}}
| אתר אינטרנט =
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[
|למניין=3
|התחלת כהונה=[[1892]]
שורה 18:
|סגן=
|מנהיג דת בתקופה=
|מונרך בתקופה=[[עבדול חמיד השני|עבד אל-חמיד השני]]{{ש}}[[מהמט החמישי]]
|שם תפקיד מעל=הקונסול הכללי
|שם בעל תפקיד מעל=[[אלדון גורסט]]{{ש}}[[אוולין בארינג, הרוזן הראשון מקרומר|הרוזן הראשון מקרומר]]{{ש}}[[הוריישו קיצ'נר]]
|הקודם בתפקיד=[[תאופיק פאשא]]
|הבא בתפקיד=[[חוסיין כאמל]]
}}
| תפקיד2 =
| תפקיד3 =
| שם השושלת = [[שושלת מוחמד עלי|מוחמד עלי]]
| תואר =
| כינוי =
| אב =
| אם =
| צאצאים =
| יורש העצר =
| בת זוג = איקְבָּל חַאנֵם
}} '''עַבַּאס חִלְמִי הַשֵּׁנִי''' או '''עַבַּאס השני''' (ב[[ערבית]]: '''عباس حلمي الثاني'''; תעתיק מדויק: '''עַבַּאס חִלְמִי אֶלתַ'אנִי'''), מוכר גם בשם '''עַבַּאס חִלְמִי פאשא''' ('''عباس حلمي باشا'''), ([[14 ביולי]] [[1874]]; [[קהיר]], ח'ידווית מצרים – [[19 בדצמבר]] [[1944]]; [[ז'נבה]], [[שווייצריה]]) היה ה[[ח'דיו]] (המשנה למלך) השלישי והאחרון של [[מצרים]], שלט בין [[1892]] - [[1914]], תחת שלטון בריטי בפועל. הודח מהשלטון בידי הרשויות הבריטיות בפרוץ מעורבותה של [[האימפריה העות'מאנית]] לתוך [[מלחמת העולם הראשונה]] עקב חשד לתמיכתו באימפריה העות'מאנית נגד הרשויות הבריטיות.
== ביוגרפיה ==
עבאס
הוא עדיין למד במכללה בווינה, כאשר מותו הפתאומי של אביו, תאופיק, גרם לו לקבל את תואר ה[[ח'דיו]]; והוא היה בקושי בגיל המתאים לפי חוק הירושה השושלתי. במקור, אילו נפטר הח'דיו לפני מלוא 18 שנים ליורשו, יהיה על מועצת [[עוצרות]] למלא את סמכויות הח'דיו עד למלוא בגרותו של היורש. מכיוון שהיה בן 17 ושישה חודשים הותר לו לרשת ישירות את הכתר לאחר שלחץ על יועצים בחצר המלוכה. הוא החל את כהונתו ב-[[8 בינואר]] [[1892]]. למשך זמן מסוים בתחילת שלטונו הוא נראה כנוטה להיות ריאקציונר כמו אח-סבו, [[עבאס חלמי הראשון]]. עבאס חלמי השני מתואר רבות בתור שחצן, יהיר, פעלתן ופוליטיקאי מיומן כבר מעת ירש את הכתר.
במהלך תקופת שלטונו המוקדם עמד עבאס חלמי השני נגד האינטרסים הבריטיים במצרים והתנגש פעמים רבות במריבות עם הנהגת הרשויות הבריטיות במצרים, שבפועל שלטו במדינה. הוא היה צעיר ולהוט להפעיל את סמכויותיו במטרה להביא בסופו של דבר למצרים עצמאית. הבריטים לא שמרו את הכיסא בשביל מנהיג כגון עבאס חלמי. חלמי העביר, מתחת לשולחן, כספים לארגונים לאומיים, לעיתים חבלנים, אשר פעלו נגד הסמכויות הבריטיות במצרים. אלו כללו, בין לבין, גם ארגונים לאומניים פרו-אסלאמים שעירבו את הדת בפוליטיקה. למרות זאת, הדבר לא מנע מעבאס חלמי להיות התומך הכלכלי הגדול ביותר של עורך עיתון "אַל-מוּאִיד", עלי יוסוף. יוסוף היה [[נוצרי]] שהיגר למצרים מסוריה העות'מאנית ובעיתונו הביע התמרמרות על היחס החברתי במצרים נגד אוכלוסיית [[נוצרים קופטים|הנוצרים הקופטים]].
במטרה לערער את מעמדה של בריטניה על מצרים עבאס חלמי "פזל" לעבר [[האימפריה העות'מאנית]] ו[[הרפובליקה הצרפתית השלישית]] במטרה לחזק את ההשקעות ומכאן את המעמד הכלכלי שלהן במצרים ובתגובה גם לערער בו זמנית את מעמדה של בריטניה. עבאס פעל נגד הממשל הבריטי במחינת מדיניות פנים בשלוש דרכים: 1 - הוא דחף לגיוס נרחב יותר של חיילים מצרים וסודאנים (סודאן הייתה דאז ישות מדינית מאוחדת עם מצרים) לתוך הצבא המצרי המצומצם שפוקד בידי ההנהגה הצבאית הבריטית במצרים. 2 - כאמור תמך עבאס חלמי השני במימונם של ארגונים לאומיים באשר הם אשר ערערו את התמיכה בבריטניה מצד החברה הכללית. 3 - עבאס ניסה להעביר החלטות ממשלתיות ללא התייעצות והסכמת הנציבות הבריטית במצרים.
שיא המאבק בין בריטניה לבין עבאס בנוגע למנהל במצרים הגיע כאשר מינה עבאס חלמי סגן שר מלחמה מטעמו נגד המלצתו של המפקד העליון ('סארדר') של הצבא המצרי, [[הוריישו קיצ'נר]]. ההחלטה הובילה להתנגשות בין עבאס חלמי השני לבין הקונסול הכללי הבריטי במצרים (הסמכות הבריטית העליונה במצרים), [[אוולין בארינג, הרוזן הראשון מקרומר]]. לבסוף הרוזן מקרומר הביא את עבאס לבטל את מינויו הקודם של סגן השר.
למרות שבשנת [[1900]], כאשר הוא ביקר בממלכה המאוחדת פעם נוספת והודה בכנות ובגילוי-לב לבריטים על עזרתם הרבה למצרים, עבאס חלמי המשיך לפעול נגד הרשויות הבריטיות מאחורי הגב עד לשנת [[1904]]. באותה השנה הגיע מהפך ביחסי הרשויות הבריטיות עם הח'דיו המכהן, והאחרון החל לפעול יותר ויותר תחת החסות והדרישות של בריטניה. עבאס חלמי השני אף הכריז על עצמו שהוא מוכן לעקוב אחרי עצותיהם של הבריטים, ולשתף איתם פעולה. התמיכה של עבאס חלמי ברשויות הבריטיות הובילה בתגובה לקרע ביחסיו עם התנעות הלאומיות, שהביא לתחילת ההתנגדות למלוכה בקרב פלגים לאומיים, שהגיע לשיאו במצע של [[מפלגת אל-ופד]], שהשיגה בהמשך חשיבות מרכזית על הפוליטיקה המצרית.
הקמת מערכת מבוססת של צדק, הפוגה גדולה במיסים, כיבוש מחדש של [[סודאן]] בסופה של [[המלחמה המהדית]], בניית [[סכר אסואן]], וגדילה של מערכת זולה וחזקה של חינוך: כל אלה קיבלו תמיכה מלאה מעבאס חלמי השני. במסגרת החלוקה הקולוניאלית של יבשת [[אפריקה]] בין המעצמות האירופאיות (ראו [[המרוץ לאפריקה]]), ההנהגה הבריטית במצרים חילקה את הסמכות השלטונית בין מצרים לסודאן (בין קהיר ל[[ח'רטום]]) ובמקביל סיפחה לתוך מצרים כמעט את כל [[מדבר לוב]], דבר שכפיל כמעט את שטחה של מצרים למחציתה הדרומית-מזרחית של כל [[לוב]] המודרנית. בשנת [[1906]], תקרית על הגבול המצרי-עות'מאני שימשה את בריטניה כתירוץ להטיל [[אולטימטום]] על הממשל העות'מאני שאפשר לבריטניה לספח את [[חצי האי סיני]] לתוך מצרים, ובכך לחזק את האבטחה על שתי גדותיה של [[תעלת סואץ]], עורק התחבורה הראשי בין [[אירופה]] ל[[אסיה]], אשר היה אחראי על חלק מרכזי מכלכלת מצרים.
▲עבאס חילמי באשא היה בן נינו של [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]]. הוא שלט אחרי אביו, [[תאופיק פאשא]]. כשהיה ילד ביקר ב[[אנגליה]], והיה לו מורה אנגלי ב[[קהיר]]. לאחר מכן למד ב[[לוזאן]], ומשם עבר ל[[וינה|ווינה]]. בנוסף ל[[טורקית|שפה הטורקית]], שהייתה שפת האם שלו, הוא דיבר שוטף ב[[ערבית]], ויכול היה לדבר גם ב[[אנגלית]], [[צרפתית]] ו[[גרמנית]].
הוא הראה יותר עניין בחקלאות מאשר במדינאות. הוא התחתן עם הנסיכה איקבל חאנם והיו להם מספר ילדים. בנו, [[מוחמד עבד אל-מונעם]], היה היורש העתידי, ונולד ב-[[20 בפברואר]] [[1899]]. לנוכח היחלשותה של האימפריה העות'מאנית ועליית הלאומיות בקרב המיעוט הערבי בתוכה, החל עבאס חלמי השני להשתעשע ברעיון של הקמת פדרציה ערבית שבראשה יעמוד הוא עצמו וימונה להיות ה[[ח'ליפה]] החדש של כל העולם המוסלמי במקום את [[הסולטאן העות'מאני]]. משנת 1906, החל אלדון גורסט, הקונסול הכללי החדש של בריטניה במצרים, לפתח יחסים חמים עם חצר המלוכה המצרית והממשלה המצרית בכלל ועם עבאס חלמי השני בפרט.
[[קובץ:Abbas Helmi II (military).JPG|ממוזער|תמונתו של עבאס חלמי השני במדים צבאיים.]]
בהמשך תמך עבאס חלמי השני בהקמתו של מוסד חינוכי חילוני ברמה השווה לאוניברסיטאיות באירופה. האוניברסיטה הזאת הוקמה בסופו של דבר בשנת [[1908]] בתור [[אוניברסיטת קהיר]]. כאשר [[האימפריה העות'מאנית]] חברה ל[[מעצמות המרכז]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], בריטניה הכריזה על [[מצרים]] כארץ-חסותה והדיחה את עבאס ב-[[1914]] מחשש לנטיותיו הפרו-עות'מאניות והפרו-גרמניות ומינתה במקומו את דודו, [[חוסיין כאמל, סולטאן מצרים]]. עם זאת, מקורבו, [[ראש ממשלת מצרים]] [[חוסיין רושדי פאשא]], נותר בתפקידו וכיהן בתור ראש הממשלה בחסות בריטית עד לסופה של המלחמה. עבאס חלמי השני סולק ל[[שווייצריה]], שם נפטר ב-[[1944]]. הדחתו מהשלטון הובילה רק לגדילת ההתמרמרות לשלטון הבריטי בקרב האוכלוסייה המצרית הכללית. ניסיונותיו של עבאס חלמי לעלות לשלטון לא נחלו הצלחה. עם הולדתו של [[פארוק, מלך מצרים|פארוק]], בכור בניו של [[פואד הראשון, מלך מצרים|פואד הראשון, סולטאן מצרים]] בשנת [[1920]], ההנהגה הבריטית הכירה במיידית בפארוק בתור יורש העצר של כתר הסולטאנות המצרית במטרה למנוע מעבאס חלמי לטעון לשלטון.
== לקריאה נוספת ==
* פ.ג'. ויטיקיוטיס, תולדותיה של מצרים: ממוחמד עלי עד סאדאת, הוצאת ספרים על שם י"ל מאגנס, ירושלים, תשמ"ז.
==קישורים חיצוניים==
| |||