אנטוני גרבובסקי – הבדלי גרסאות

'''אנטוני גראבּוֹבסקיגרָבּוֹבסקי''' ([[15 ביוני]] [[1857]] נובה דוברה שליד [[חלמנו]] - [[4 ביולי]] [[1921]] [[ורשה]]) – [[מהנדס]] [[כימיה]] [[פולין|פולני]] שהיה בין הפעילים הראשונים בתנועת ה[[אספרנטו]]. לתרגומים שעשה לאספרנטו הייתה השפעה מכרעת על פיתוחה של האספרנטו כשפה ספרותית.

כבר בזמן שלמד באוניברסיטה פיתח גרבובסקי עניין רב ב[[ספרות]]. הוא הצטרף לאגודה "חברת הספרות הסלבית" (Towarzystwo Literacko-Słowianskie), אך החברות באגודה זו לא השביתה את עבודתו על השפה הפולנית וספרותה. בהדרגה הוא למד מספר נכבד של שפות והפך ל[[פוליגלוט]] של ממש. בשלב מאוחר יותר היה מסוגל לדבר בתשע שפות בנוסף לשפת האם שלו ולהבין לפחות חמש־עשרה נוספות. אין זה מפתיע, בהתחשב ברקע זה, שהסטודנט גרבובסקי אף התעניין ברעיון של שפה בינלאומית. בשלב זה מילאה שפת [[וולאפיק]] (Volapük) תפקיד זה, ולכן גרבובסקי למד אותה. עם זאת, לאחר שביקר אצל [[יוהן מרטין שלאייר]] ממציא השפה, נוכח גרבובסקי לדעת שאפילו הואממציא השפה אינו מסוגל לדבר וולאפיק ברהיטות. היה ברור כי שפה זו אינה מתאימה לשימוש בחיי יום־יום, ובסופו של דבר דיברו גרבובסקי ושלאייר ביניהם ב[[גרמנית]]. לאחר אכזבה זו נטש גרבובסקי את וולאפיק, אך הוא לא הרים ידים מרעיון ה[[שפה מתוכננת|שפה המתוכננת]].

ב־[[1887]] הוא עיין בחוברת "השפה הבינלאומית של ד"ר אספרנטו, הקדמה ודקדוק מלא" מאת [[אליעזר לודוויג זמנהוף]], שהודפסה באותה שנה,. בחוברת שבוזו הציג זמנהוף את מיזם השפה שלו שעתידה הייתה להיקרא "[[אספרנטו]]". גרבובסקי התרשם משקיפות המבנה של האספרנטו, מיכולת ההתבטאות שבה ומהמהירות שבה ניתן היה לרכוש מיומנות בשפה. הוא נסע ל[[ורשה|וורשה]] בכדיכדי לבקר את זמנהוף, והפגישה ביניהם הייתה כנראה הדיאלוג הראשון באספרנטו.

גרבובסקי, כמו זמנהוף, הבין את חשיבות ההשפעההשפעתה של הספרות על התפתחות השפות, ובמיוחד עבור אספרנטו, שאז כבר הייתה בדרכה להשתנות ממיזם של שפה לשפה שימושית בכל תחומי החיים. גרבובסקי כבר עבד בכיוון זה. תרגומו ב־[[1888]] ל"סופת השלג" של [[אלכסנדר פושקין]], והתרגום ל־Die Geschwister (אחים אחיות) של [[יוהן וולפגנג פון גתה]] שנה אחר כך, הן מקצת מן הדוגמאות לתרגומים הראשונים שיצאו לאור.

גרבובסקי לא היה שבע רצון מהתפשטותה האיטית של האספרנטו במהלך שנות ה־90 של [[המאה ה-19]]. הוא האמין כי הסיבה לכך היא ליקויים בשפה והוא התחנן לביצוע רפורמה בשפה. עם זאת, בהצבעה שנערכה ב־[[1894]], הוא הצביע כנגדנגד הרפורמות, ומכאן ואילך דבק בשפה הבסיסית המכונה "Fundamento de Esperanto".

במשך תקופה ארוכה היה גרבובסקי יושב ראש איגוד האספרנטו של ורשה, שנוסד ב-[[1904]], ושל איגוד האספרנטו הפולני, שנוסד ב-[[1908]]. באותה שנה הוא התמנה למנהל אגף הדקדוק ב[[האקדמיה של האספרנטו|אקדמיה של האספרנטו]]. הוא הוציא לאור מאמרים, נתן הרצאות על אספרנטו וארגן קורסים בשפת אספרנטו.

בשל מאורעות [[מלחמת העולם הראשונה]], הופרד גרבובסקי מבני משפחתו שנמלטו ל[[רוסיה]]. גרבובסקי נשאר בורשה חולה ומבודד. שם הוא תרגם את ה[[אפוס]] הלאומי הפולני "[[פאן תדיאוש]]" מאת [[אדם מיצקביץ']]. עבודת התרגום שלו, שהיה מדויק ונאמן למקור, העמידה בניסיון את הפוטנציאל החבוי של השפה המתוכננת ובכך הייתה גורם מניע בהתפתחות נוספת של שירה כתובה באספרנטו.

בינתיים הוא החל לסבול מבעיות רפואיות בלבו, אך לא יכול היה לממן את הטיפול הרפואי הנדרש, שכן בתקופה זו הוא חי בעניות מנוולת. כשחזרו בני משפחתו לורשהלוורשה עם תום המלחמה הם מצאו שגרבובסקי רזה מאדמאוד. עם זאת, לא הפסיק גרבובסקי את עבודתו על אספרנטו עד מותו מהתקף לב ב־[[1921]].