מגילת העצמאות – הבדלי גרסאות

 

==מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות==

 

בפסיקה מאוחרת יותר השתמש בית המשפט העליון בעקרונות אלו ל[[פרשנות (משפט)|פרשנות]] החוק. דוגמה לכך היא פס"ד [[קול העם]]: בשנת 1953 פרסם עיתון "[[הארץ]]" ידיעה לפיה מדינת ישראל עומדת להעמיד 200 אלף חיילים לרשותה של [[ארצות הברית]] להילחם ב[[מלחמת קוריאה]]. הידיעה הייתה משוללת יסוד, והממשלה הכחישה אותה, ואולם בינתיים שימשה הידיעה בסיס למאמר ביקורת חריף בעיתון קול העם, שהיה ביטאונה של [[המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מפלגה היסטורית)|המפלגה הקומוניסטית הישראלית]]. במאמר נכתב, בין היתר, שהממשלה מחרחרת מלחמה "ומספסרת בדם הנוער הישראלי". שר הפנים, [[ישראל רוקח]], החליט לסגור את העיתון ל-15 ימים, וזאת מתוך שימוש בסמכותו לפי פקודת העיתונות המנדטורית "להפסיק את פעולתו של עיתון אם התפרסם בו דבר העלול לסכן את שלום הציבור". העיתון עתר לבג"ץ בטענה שנפגע [[חופש הביטוי]]. השופט [[שמעון אגרנט]] קיבל את העתירה בהתבססו על הכרזת העצמאות, וכתב: