הסכסוך הישראלי-פלסטיני בחברון – הבדלי גרסאות

בחברון מתגוררים כ-800 יהודים. המתיישבים הראשונים לאחר מלחמת ששת הימים התגוררו ב[[שכונת אברהם אבינו]], [[בית הדסה]], [[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]] ו[[אדמות ישי]]. במאה ה-21 רכשו יהודים בתים בשכונות פלסטיניות ונכנסו אליהם, בהם [[בית השלום (חברון)|בית השלום]], [[בית המכפלה]], [[בית רחל ובית לאה]].

 

 

מספר [[סרט תיעודי|סרטים תיעודיים]] צולמו בשכונות אלה, בהם "{{קישור שפה|שוודית|Welcome to Hebron|ברוכים הבאים לחברון}}" ו"[[בית האילמת]]". הסרט "ברוכים הבאים לחברון" מתעד מקרים שהוא מפרש כהטרדת פלסטינים בידי שכניהם הישראלים. בסרט מופיע גם קצין צה"ל במילואים ששירת בחברון ומדווח על פעילות הצבא בעיר, לאחר שהצטרף לארגון "[[שוברים שתיקה]]".

 

בדצמבר 2018 פורסמו חלקים מדו"ח פנימי של ארגון הנוכחות הבינלאומית הזמנית בחברון המבוסס על 40 אלף תקריות שדווחו לאנשי הארגון במשך השנים. הדו"ח מצא שישראל מגבילה את [[חופש התנועה]] ואת [[חופש הפולחן]] של פלסטינים החיים באזור H2. לפי המסמך, החתירה ל"חיים נורמליים" לא קיימת בשום מקום בעיר, ועל הפלסטינים באזור נערמים קשיים בגישה ללימודים, תעסוקה וניהול קשרי משפחה. כמו כן מציין הדו"ח שלמתנחלים בחברון אין כל קשר משפחתי לבעליהם הקודמים של הנכסים, שהיו בלתי מיושבים או בשימוש יהודים לפני 1929, וסוגיית הבעלות על הקרקעות עדיין לא נפתרה.{{הערה|{{הארץ|אורי בלאו|ארגון המשקיפים בחברון: ישראל מפרה את החוק הבינלאומי ופוגעת בפלסטינים דרך קבע|1.6759258|18 בדצמבר 2018}}.}}

==מקרי פגיעה ביהודים==

מקרים רבים של פגיעה בתושבי היישוב היהודי בחברון מתרחשים בשגרת החיים בשכונות בהן נוצר חיכוך בין התושבים. תושבים אלה סובלים לעיתים קרובות מפציעות כתוצאה מיידוי אבנים. לפי דיווחי ארגון [[Human Rights Watch]] נגרם נזק משמעותי למבנים ביישוב היהודי כתוצאה מירי, והאוכלוסייה היהודית חשה "חשופה באופן קבוע לעוינות ערבית" עקב ריבוי אירועים של הצתה, פריצה לבתים ונזק לרכוש.