זהירות מונעת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
מ ←‏חסרונות: קישורים פנימיים
שורה 13:
במשך השנים הצטברה ביקורת על עקרון הזהירות המונעת. עיקר הביקורת נוגע לכך שבעוד שנזק שנמנע כתוצאה מנקיטת זהירות הוא ברור לכל אם הוא מתגלה, התועלת שנמנעה במידה ומתברר כי החשש היה לשווא בולטת הרבה פחות. נקיטה בזהירות מונעת מאפשרת למקבלי החלטות להימנע או להגביל פעולות מועילות גם במקרה שהנזק כתוצאה מכך גדול יותר מהנזק שהחשש ממנו הוא שהניע את נקיטת הזהירות המונעת.
 
על [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (FDA) נמתחה ביקורת על כך שבניסיונו להימנע מ[[תופעת לוואי (תרופה)|תופעות לוואי]] מסוכנות של [[תרופה|תרופות]] חדשות, הוא מעכב או אינו מאשר תרופות ובכך מונע הצלת חיים או שיפור באיכות החיים של רבים. ב-[[2002]], סירבה ממשלת [[זמביה]] לקבל תרומת מזון [[הנדסהמזון גנטית|מהונדס גנטית]] ובכך החריפה את ה[[רעב המוני|רעב]] של מיליוני אפריקאים, אף על פי שלא היו ראיות מדעיות לכל סכנה בריאותית במזון מהונדס גנטית. בהיבט זה מצוין כי עקרון הזהירות המונעת אינו עקבי עם עצמו, היות שקיימים נזקים לא ידועים כתוצאה מהנקיטה בעיקרון זה, ולכן הוא עצמו קובע שיש להימנע מנקיטתו.
 
זהירות מונעת היא למעשה [[ניתוח סיכון-תועלת]] תוך הענקת משקל יתר לסיכון, משקל שניתן על פי תחושה סובייקטיבית במקום להתבסס על ניתוח [[הסתברות]] ו[[סטטיסטיקה]]. יתרה מזאת, פעמים רבות הוא מונע מפחד לא רציונלי והשימוש בו הוא כלי להעברת נטל ההוכחה לצד ההפוך מזה שמתבקש על פי [[השיטה המדעית]]. [[ההימור של פסקל]] הוא שימוש בזהירות מונעת לגבי האמונה באל תוך הענקת משקל יתר לסיכון.