דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לישיבה גבוהה |
|||
שורה 34:
דיינים בבתי דין רבניים בישראל מכהנים בהתאם ל[[חוק הדיינים]], תשט"ו-1955.
ההסמכה לדיינות נעשית על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]]. התהליך כולל מספר בחינות בכתב ובעל פה שעל הנבחן לעבור טרם קבלת ההסמכה, הבחינות מתפרסות לרוב על פני מספר שנים, והן מסמיכות את העומדים בהן בהצלחה לסמיכה כדיין בישראל ומזכה את הנבחן בתעודת הסמכה מוכרת ורשמית מאת הרבנות הראשית לישראל. בנוסף, על המועמד לעמוד במספר תנאי סף, ובהם הסמכה לרבנות (יורה יורה) על ידי רב עיר או דיין או מוסד תורני שהמועצה מכירה בהסמכתם עליו להיות נשוי/גרוש/אלמן (ניתן להסמיך לדיינות רק את מי שנשוי או היה נשוי), אורח חייו ואופיו הולמים את מעמדו של דיין בישראל, על פי המלצה בכתב משני רבותיו
עד [[1977]] הייתה משכורתם של הדיינים בבתי הדין הרבניים נמוכה ממשכורת השופטים, אך אז הוחלט להגדיר את הדיינים כ'צמודי שופטים', ששכרם הוא הגבוה ביותר מכל מגזרי עובדי המדינה בישראל. נכון ל-[[2015]] שכר היסוד של דיין מתחיל הוא כ-25 אלף ש"ח, כאשר ישנה תוספת לדיינים ותיקים, אבות בית דין וחברי [[בית הדין הרבני הגדול]], ששכר היסוד שלהם מגיע עד לכ-35 אלף ש"ח{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_word/Law06/tak-7486.pdf קובץ התקנות 7486 מינואר 2015], אתר 'נבו'}} בנוסף לשכר היסוד זוכים דיינים לתוספות [[ותק]], [[תוספת יוקר]] והטבות ייחודיות נוספות הניתנות לדיינים ושופטים, כדוגמת [[החזר הוצאות]] [[טלפון]], וזאת מכח חוק החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, תשמ"א-1981{{הערה|[https://www.nevo.co.il/Law_word/law01/055_041.doc חוק החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, תשמ"א-1981], אתר 'נבו'}}.
| |||