חילונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חלוקה פנימית: העברתי את המידע הזה לפרק הקודם תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
AddMore-III (שיחה | תרומות) "גישות מצמצמות" כנגד המרחיבה עד 80%, תלישה מן ההקשר; הסרת הסקר האחרון מן הפתיח, שם הוא דווקא רלוונטי, והכנסת נקודה שהייתה לה התנגדות רבה בדף השיחה; חילוניות היא השקפה נדירה מאוד. |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=קטגוריה חברתית בישראל|ראו=חילוני}}
[[קובץ:Yom Kippur on Highway 20 Tel-Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רוכבי אופניים נוסעים ב[[נתיבי איילון]] ב[[תל אביב]] ב[[יום הכיפורים]], 2004]]
'''חילונים''' (בעבר: '''חופשיים''') הם קבוצה חברתית במדינת [[ישראל]], המתייחסת לחלק מ[[יהדות ישראל|הציבור היהודי]] שזיקתו ל[[יהדות אורתודוקסית|דת]] היא הנמוכה ביותר. הקטגוריה מכסה מגוון רחב של תפישות
==הגדרה
המושג "חילונים" בישראל מתייחס ליהודים שאינם מקיימים פרקטיקות דתיות ברמה המזוהה עם פרטים מקבוצות אדוקות יותר;{{הערה|[[ישעיהו ליבמן]] ו[[יעקב ידגר]], "Secular-Jewish" עמ' 2, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}נתן זאקס ובריאן ריבס,{{כ}} [https://www.brookings.edu/wp-content/uploads/2017/03/cmep_20170331_tribes-of-israel.pdf Tribes, Identity, and Individual Freedom in Israel], [[וושינגטון די. סי.]]: [[מכון ברוקינגס]], 2016, עמ' 9{{ש}}יוכי פישר, "The Concepts" עמ' 112, ראו פרק "לקריאה נוספת"}} כל מי שאיננו דבק באורח חיים [[הלכה|הלכתי]] עשוי להיות מוגדר כחילוני.{{הערה|ישעיהו ליבמן, "Reconceptualizing the Culture" עמ' 178–179, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}מאיר יפה ו[[עוזי ארד]], "המקום, התרומה והתפקיד של ארגוני המגזר השלישי בתחום החינוך ליהדות כתרבות במערכת החינוך הממלכתית-כללית בישראל ובמרחב הקהילתי שלה", יחידת התיאום לקידום החילוניות היהודית בישראל, 2003, עמ' 18
{{ציטוטון|חיוני להזכיר ש[[סקולאריות|ההוויה החילונית]] בישראל מוגדרת על ידי התנגדות לדרישות הנוקשות מאוד של היהדות האורתודוקסית, ואיננה בהכרח כוללת [[אי-דת|שלילה מודעת של זהות דתית-יהודית, ואף לא אדישות כלפיה]]. אף על פי שרמת קיום הפרקטיקה שלהם נמוכה לפי התקן האורתודוקסי, רבים מהחילונים-לכאורה מציגים מגוון של התנהגויות דתיות שהיו מסמנים אותם כדתיים למדי בהקשר אמריקני. אף על פי שהמונח מטעה, "חילוני" הוא התווית השגורה לזיהוי אנשים שאינם מקיימים בעקביות את ציוויי היהדות האורתודוקסית.{{הערה|לוק וו' גאלן, פרנק ל' פסקוואלה ופיל צוקרמן {{אנ|Phil Zuckerman}} (עורכים),{{כ}} '''The Nonreligious: Understanding Secular People and Societies''', [[אוקספורד]]: [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד|אוניברסיטת אוקספורד]], 2016, עמ' 50 והערות 104–106 שם{{ש}}מתוך "Interreligious Conflict", ראו הערות קודמות}}}}
אחוזי החילונים באוכלוסייה נמדדים
לפי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] מספטמבר 2020, 43.1% מהיהודים בישראל מגדירים עצמם כחילונים.{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|ערב ראש השנה: יותר מתשעה מיליון חיים בישראל|news/article/rykkzSJBP|16 בספטמבר 2020}}.}} בסקר מרכז גוטמן מ-2009, 46% מהאוכלוסייה היהודית בישראל הגדירו עצמם כחילונים (43% "לא אנטי-דתיים" ו-3% "[[אנטי-דת]]יים"),{{הערה|[[אשר אריאן]] (ראש צוות) ואיילה קיסר-שוגרמן (ניתוח נתונים), '''[https://www.idi.org.il/media/5032/דוח-אביחי-המלא.pdf יהודים ישראלים - דיוקן: אמונות, שמירת מסורת וערכים של יהודים בישראל, 2009]''', ירושלים: [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 2011, עמ' 26}} ובסקר של [[מרכז המחקר פיו]] מ-2016, 49% מהיהודים הגדירו עצמם כחילונים.{{הערה|[https://www.pewresearch.org/wp-content/uploads/sites/7/2016/03/israel_survey_overview.hebrew_final.pdf החלוקה הדתית בחברה הישראלית], [[מרכז המחקר פיו]], 2016}}▼
מנגד, ישנן גישות מצמצמות. כותבים ישראלים ליברלים נוטים להתלונן שרבים מהמזדהים כחילונים הם דתיים מכדי להיחשב "חילונים אמיתיים", בעוד ששיעור ה"חילונים האמיתיים" להערכתם נמוך משמעותית.{{הערה|"Reconceptualizing the Culture" עמ' 177–178{{ש}}"'דת', 'חילוניות'" עמ' 43.}} [[רם פרומן]], לדוגמה, סבר שלא ניתן להחיל את השם על המתנגדים לביטול החוקים הדתיים המגבילים את האזרח, ולכן קבע שרבע עד שליש מן החילונים הם מסורתיים למעשה.{{הערה|רם פרומן, '''הדרך החילונית''' עמ' 122, ראו פרק "לקריאה נוספת"}} מאחר ש[[המכון למחקר חברתי שימושי|מכון גוטמן]] בודק את כמות ה"לא שומרים מסורת כלל", הבלבול בין ההגדרות גרם לכך, שבמקורות רבים דווח ששיעור החילונים בישראל הוא רק כ-20%, כשיעור ה"לא שומרים כלל" בשנות ה-90.{{ביאור|נתון זה מופיע רבות בספרות בשפה האנגלית}}{{הערה|אבנר דינור, "לקראת חילוניות" עמ' 31 הערה 8, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}ראו גם: [[תומר פרסיקו]], [https://7minim.wordpress.com/2015/04/21 ישראל במקום השמיני ברשימת המדינות הכי פחות דתיות בעולם], באתר מינים - הערות קצרות על ענייני דתות, 21 באפריל 2015}}▼
▲אחוזי החילונים באוכלוסייה נמדדים בסקרים על פי הגדרה עצמית, אך הגבולות בין הקטגוריות "חילוני" ו"[[מסורתיים|מסורתי]]", הבאה במדרג לפי מידת דתיות, מטושטשים ביותר. הזדהות עמן איננה נשענת על תבחינים אובייקטיביים כלשהם של התנהגות או אמונה, אם כי יש לה מתאם חזק עם [[השסע העדתי בישראל|החלוקה הסוציו-אתנית]]: [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|פוסט-סובייטים]] ו[[אשכנזים (ישראל)|אשכנזים]], גם אלו המקיימים טווח רחב של פרקטיקה דתית או מחזיקים באמונות דתיות, נוטים יותר להגדיר את עצמם כ"חילונים", בעוד ש[[מזרחים]] ייטו יותר לראות עצמם כ"מסורתיים", ללא קשר לאורח חייהם. לפי חיזקי שוהם, "מזרחים השואפים לחקות אשכנזים" מאמצים אף הם את התווית "חילוני" יותר.{{הערה|חיזקי שוהם, "'דת', 'חילוניות'" עמ' 50, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}ישעיהו ליבמן ויעקב ידגר, "מסורתיות יהודית" עמ' 163–164, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}ראו גם [[ברוך קימרלינג]], '''מהגרים, מתיישבים''' עמ' 353, מפורט בפרק "לקריאה נוספת"}} בחלוקה בינארית של החברה היהודית בישראל ל"דתיים" ו"חילונים" בלבד, המסורתיים (שגם הם אינם מקיימים אורח חיים הלכתי) נספרים לעיתים יחד עם האחרונים,{{הערה|"'דת', 'חילוניות'" עמ' 45}} ושיעור החילונים מגיע אז לכ-80%.{{הערה|"Secular Judaism" עמ' 1, ראו הערות קודמות}} בסקרים רבים מציעים לנשאלים את האפשרות להזדהות כ"מסורתיים נוטים לחילוניות", או "מסורתיים לא כל כך דתיים": בין 2002 ל-2018, שיעור העונים כך מהמשיבים לסקרי הלמ"ס ירד מ-28.4% ב-2002 ל-22.1% ב-2018.{{הערה|שם=למס1|'''[https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2020/seker_hevrati18_1788/h_print.pdf הסקר החברתי 2018: נושא שנתי - מוביליות חברתית]''' עמ' 76, ירושלים: [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], 2020}}
▲מאחר ש[[המכון למחקר חברתי שימושי|מכון גוטמן]] בודק את כמות ה"לא שומרים מסורת כלל", הבלבול בין ההגדרות גרם לכך שבמקורות רבים דווח ששיעור החילונים בישראל הוא רק כ-20%, כשיעור ה"לא שומרים כלל" בשנות ה-90.{{ביאור|נתון זה מופיע רבות בספרות בשפה האנגלית}}{{הערה|אבנר דינור, "לקראת חילוניות" עמ' 31 הערה 8, ראו פרק "לקריאה נוספת"{{ש}}ראו גם: [[תומר פרסיקו]], [https://7minim.wordpress.com/2015/04/21 ישראל במקום השמיני ברשימת המדינות הכי פחות דתיות בעולם], באתר מינים - הערות קצרות על ענייני דתות, 21 באפריל 2015}}
==חלוקה פנימית==
▲על פי סקרים מן [[העשור השני של המאה ה-21]] שעסקו בחלוקה לפי
בתוך הכלל החילוני, חוקרים שונים הציעו סיווגים לתת-קבוצות. [[ישעיהו ליבמן]] ו[[יעקב ידגר]] חילקו, לשיטתם, בין שלוש כאלו.{{הערה|שם=קבוצות|ישעיהו ליבמן ויעקב ידגר, "Jewish Identity and the Condition" עמ' 13–22, ראו פרק "לקריאה נוספת"}} הרוב הגדול הוא של "חילונים-ממילא", שהיותם כאלו נובעים מנסיבות חברתיות, והם חסרים השקפה ברורה ומתאפיינים בפסיביות.{{הערה|ראו גם: '''Israel's Jewish''' עמ' 25}} [[שלמה דשן]] סבר שממצאי סקר מרכז גוטמן מ-1991 – לפיו רק 58% מה"לא שומרים כלל" ו39% מה"שומרים במקצת" הסכימו עם הקביעה שאי-קיום פרקטיקה דתית נובע מכך ש"אנשים מוסריים לא זקוקים למצוות" – מעידים על שכיחות הקטגוריה.{{הערה|שם=ממילא|ישעיהו ליבמן ו[[אליהוא כ"ץ]], '''The Jewishness of Israelis''', ראו פרק "לקריאה נוספת", עמ' 66 ו[[שלמה דשן]] בנספח שם בעמ' 130–131}}{{הערה|ראו גם: [[יוחנן פרס]] ו[[אליעזר בן-רפאל]], '''קירבה ומריבה''' עמ' 109, ראו פרק "לקריאה נוספת"}} לעומת ה"חילונים-ממילא", ישנן שתי קבוצות-מיעוט בעלות צביון אידאולוגי ברור: דוגלים ביהדות חילונית ו"חילונים [[אוניברסליזם|אוניברסליסטים]]".{{הערה|שם=קבוצות}}
|