חפות מפשע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לחף מפשע
שורה 11:
 
== בפסיכואנליזה ==
קיימת מחלוקת באופן נרחב לגבי הגדרת חפות מפשע ב[[פסיכואנליזה]]. [[רונלד פיירברן]] ו[[דונלד ויניקוט]] רואים בילד כחף מפשע מהתחלה, שעלול לאבד את חפותו בהשפעת [[לחץ]] או [[טראומה נפשית]]. לעומתם, [[זיגמונד פרויד]] ו[[מלאני קליין]] רואים בילד כחףכ[[חף מפשע]] מתפתח שמתגבר לתוכו, כתוצאה מהתבגרות על [[תסביך אדיפוס]] או [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדה]] [[דיכאון|דיכאונית]].<ref>N. Symington, ''Narcissism'' (1993) p. xiv-xv</ref>
 
באופן אקלקטי יותר, [[אריק ברן]] ראה את מצב ה[[אנוכיות|אגו]] של הילד, ואת [[אוצר מילים|אוצר המילים]] שלו, כמשקף שלוש אפשרויות שונות: [[קלישאה|קלישאות]] ה[[קונפורמיות]], [[ניבול פה|ניבולי הפה]] במהלך התבגרותו, או "משפטים מתוקים של חפות מפשע מקסימה".<ref>E. Berne, ''What Do You Say After You Say Hello?'' (1974) p. 325</ref> בניסוח שונה למדי, [[כריסטופר בולס]] {{אנ|Christopher Bollas}} השתמש במונח "חפות מפשע אלימה" בכדי לתאר סירוב קבוע וממושך להכיר בקיומה של [[נקודת מבט (פילוסופיה)|נקודת מבט]] אלטרנטיבית,<ref>S. Cavanagh, ''Skin, Culture and Psychoanalysis'' (2013) p. 137</ref> שזה בעצם דומה למה שהוא מכנה "הבנייה ה[[פשיזם|פשיסטית]], התוצאה היא לרוקן את מוחם של כל המתנגדים".<ref>Quoted in [[Adam Phillips (psychologist)|Adam Phillips]], ''On Flirtation'' (1994) p. 158</ref>