נובים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סודן=>סודאן |
|||
שורה 2:
'''נובים''' הם קבוצה בעלת זהות אתנית אחת הדוברת שפה ממשפחת השפות הנוביות, הקרובות זו לזו, ושייכות למשפחת השפות [[שפות באפריקה#שפות נילו-סהריות|הנילוס-סהרה]]. הנובים שוכנים באזור שבימֵינו מוגדר כ[[סודאן]] ודרום [[מצרים|מִצְרַיִם]]. מוצאם של הנובים כקבוצה עתיק, וקודם לימי [[התקופה השושלתית הקדומה]] של [[מצרים העתיקה]]. ככל הנראה מקורם ב[[הנילוס העליון הגדול|עמק הנילוס]] התיכון, אחד מהאזורים המוכרים כערש ה[[ציוויליזציה|ציויליזציה]]. באזור זה החלה התיישבות ב-7000 לפני הספירה, ומשוער שהמוקד בו התחילה נמצא באזור העיר [[ואדי חלפא|ואדי חַלְפַא]].
נובים שוכנים בימינו בדרום מצרים באזור [[אסואן]], ובצפון
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] השתמש [[צבא מצרים]] בדוברי נובית ל[[קשר רדיו|תשדורות רדיו]].
שורה 11:
העיר-מדינה נפאטה שלטה באזור מ-1,000 לפני הספירה עד 712 לפני הספירה, אז אוחדו הנובים תחת שלטון מצרי-נובי, בהיות השושלת ה-25 שושלת של פרעונים נובים. שלטון משותף זה נמשך 49 שנה, וב-663 לפני הספירה, עם תום שושלת הפרעונים הנובית, חזר השלטון לממלכת נפאטה עד 275 לפני הספירה, אז עבר מוקד השלטון לעיר מרואה ששלטה בממלכת כוש עד 300 לספירה.
בסביבות 200 לספירה החלו לחדור השפעות נוצריות לאזור, בעיקר של הכנסייה הקופטית. הנצרות התפשטה, וב-580 לספירה הפכה לדת המדינה הרשמית. עם זאת, החל מהמאה ה-7 לספירה, עם כיבוש מצרים בידי המוסלמים, האזור כולו היה תחת איום מוסלמי. אחרונת ממלכות הנובים הנוצרית, ממלכת אלודיה, נפלה לידי המוסלמים ב-1504{{הערה|מבוסס על הערך נצרות
בסביבות 500 לספירה התפצלה ממלכת מרואה לשלוש ממלכות - נובדיה בצפון, מאקוריה במרכז ואלווא בדרום.
| |||