המלריה בארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 16:
כבר בתנ"ך נכתב על מחלת המלריה. ככתוב, “אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַ'''קַּדַּחַת''' מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם." (ויקרא כו, טז). וגם “יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַ'''קַּדַּחַת''' וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ עַד אָבְדֶךָ.” (דברים כח, כב).
בשנת [[76 לפנה"ס]], בתום מסע המלחמה שערך בעבר הירדן המזרחי ובגולן, חלה [[אלכסנדר ינאי]] ב[[מחלה|מחלת]] ה[[מלריה]], ככל הנראה כתוצאה מהדבקות ב[[טפילות|טפיל]] ''P. malariae'', הגורם ל[[תסמין|תסמיני]] קדחת כל 72 שעות (קדחת רביעונית). למרות מחלתו החליט לצאת למסע מלחמה נוסף, אולם במהלכו קרס ונפטר{{הערה|[[יוסף בן
צבאותיהם של ריצ'רד הראשון (מלך אנגליה) כמפקד מסע הצלב וצלאח א-דין הצלבני, שנלחמו ביניהם בשנים 1070–1096, נאלצו להיכנע לקדחת שפשטה בצבאותיהם ולהפסיק להילחם.
| |||