פנסיה תקציבית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ישראל: קישורים פנימיים |
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 8:
מנגנון פנסיוני מסוג זה נהוג בישראל בקרב [[עובד מדינה|עובדי המדינה]] ובגופים ציבוריים נוספים. ב-3 במרץ [[1999]] נחתם הסכם קיבוצי, למעבר מפנסיה תקציבית ל[[פנסיה צוברת]] בשירות הציבורי{{הערה|1=ראו דיון במעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, וכן אזכור של ההסכם הנ"ל, בפסק דינו של [[בית הדין הארצי לעבודה]] ב[http://www.glima.info/verdicts/14-11-2012.pdf עס"ק 11563-05-10, 15774-05-10, אוניברסיטת תל אביב ואח' - ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב ואח'; ניתן ביום 14 בנובמבר 2012]}}. בשנת [[2001]] נפסקה הקליטה למסלול הפנסיה התקציבית בשירות המדינה. גם עובדים אשר נקלטו במסלול של פנסיה תקציבית התחילו להפריש סכומים מסוימים לקרן הפנסיה, באחוזים הולכים וגדלים (אך נמוכים במידה ניכרת מהנדרש); ב[[צה"ל]], חיילים אשר התחייבו ל[[שירות קבע]] החל משנת [[2004]], משתייכים למסלול הפנסיה הצוברת. יחד עם זאת, גופים כמו [[חברת החשמל]] ו[[מקורות]] ממשיכים ליהנות מהטבות פנסיוניות הדומות, אם לא זהות למנגנון התקציבי.
החל משנת 2005 מחויבים העובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית בדמי ניהול בשיעור 2% מהשכר המבוטח. זוהי השתתפות קטנה יחסית של העובד במימון הפנסיה התקציבית
סוג נוסף של פנסיה תקציבית הוא '''פנסיית גישור''', המשולמת על ידי המעסיק לשעבר למי שפרש ב[[פרישה מוקדמת]], מיום פרישתו ועד ליום שבו יהיה זכאי לפנסיה מקרן הפנסיה שבה הוא מבוטח. פנסיית גישור נהוגה בארגונים שבהם מקובלת פרישה מוקדמת, לפני גיל הפנסיה הנקבע בחוק, וכן היא מוצעת אד-הוק בארגונים שבהם נערכים מבצעים של פרישה מרצון.
נכון לשנת 2016, ההתחייבות של מדינת ישראל לפנסיה תקציבית מגיעה ל-746 מיליארד ש"ח, והסכום המשולם מדי שנה עומד על 21 מיליארד ש"ח{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001140544 התחייבות המדינה לפנסיה תקציבית - 746 מיליארד שקל]}}. מדו"ח שפרסם [[החשב הכללי]], [[רוני חזקיהו]], עולה כי
==ראו גם==
|