תסמונת הגף הזרה – הבדלי גרסאות

==גורמים==

 

 

מצב דברים זה מביא לכך שחולים מסוימים דורשים מרופאיהם לכרות את הגף הזרה, גם כשמדובר באיבר בריא לחלוטין. דרישה זו יוצרת קונפליקט קשה, בין האוטונומיה של אדם על גופו וזכותו להיפטר ממה שנתפס בעיניו כמטרד ומפגע, לבין רתיעתם של [[רופא]]ים מביצוע הליך [[כירורגיה|כירורגי]] מיותר ונטול צידוק רפואי. המצדדים בכריתת איברים בריאים לפי דרישת החולים טוענים, שאדם השואף להיפטר מאיבר זר, כפי שהוא תופס אותו, לא יוותר על רצונו וימשיך לחפש עד שימצא מי שימלא את מבוקשו, גם בתנאים סניטריים ירודים ומתוך סכנה לחייו. היו אף מקרים שאנשים ניסו לכרות גף במו ידיהם, תוך סיכון לבריאותם ואף לחייהם. ההתפלגות בין התומכים בכריתת איברים בריאים למתנגדים לה מציבה מן הצד האחד אנשי [[אתיקה]] ו[[פילוסופיה|פילוסופים]], שבעיניהם מדובר בבעיה מוסרית-פילוסופית טהורה, ומן הצד האחר רופאים, הנדרשים לבצע במו ידיהם את הפעולה הניתוחית, הנתפסת בעיניהם כמיותרת מכל היבט רפואי מקצועי.

 

בשאלת זכותו של הרופא לסרב לדרישת חולה לביצוע נוהל רפואי שאיננו מקובל עליו מנימוקים מקצועיים ואתיים, מתייצבת למעשה האוטונומיה של החולה מול האוטונומיה של הרופא להימנע ממעשה הנוגד את מצפונו, ערכיו או עמדתו המקצועית, מצב הקיים גם בנושא [[המתת חסד]] או מניעת טיפול מאריך חיים לפי בקשת החולה או בני משפחתו.

 

==אזכורים בתרבות==