דזה-סה – הבדלי גרסאות
פילוסוף סיני
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "ממוזער|דיוקן של דְזְה-סְה מן הספר "פרוטומות של הקדושים שבחכמי העבר" (至聖先賢半身像) השמור ב[[מוזיאון הארמון הלאומי]]. {{כתב מזרח אסייתי}}'''דְזְה-סְה''' (בסינית מסורתית ובסינית מפושטת: 子思, בפין-יין:..." |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־16:54, 12 באוקטובר 2021
.
.jpg)
דְזְה-סְה (בסינית מסורתית ובסינית מפושטת: 子思, בפין-יין: zǐ sī. חי בשנים 481-402 לפנה"ס) היה פילוסוף קונפוציאני, נכדו של קונפוציוס, ומורהו (או מורה מורהו) של מנציוס.
חייו
היה בנו של קוֹנְג לִי (孔鯉) הקרוי גם קוֹנְג בָּוֹיוּ' (孔伯魚), בנו של קונפוציוס. שמו האמיתי היה קוֹנְג גִ'י (孔伋), ודְזְה-סְה היה הכינוי שלו. הוא נולד מעט אחרי מותו של סבו, ולמד אצל דְזֶנְג דְזְה, תלמידו של קונפוציוס. הוא גם שימש בשירותו של הדוכס מוּ (穆公) ממדינת לוּ.
כפילוסוף מייחסים לו חוכמה כמו של סבו וכמה יצירות. המפורסמת ביצירותיו היא "דרך האמצע וקיומה" אותה מייחס לו סה-מה צ'יין. בדומה לאריסטו, הוא מעלה על נס את דרך האמצע על פני קיצוניות כזו או אחרת.[1] בעבר היה קיים אוסף בשם "החכם דְזְה-סְה" (子思子), אולם הוא אבד ברבות השנים.
הערות שוליים
- ^ הסינולוג פרנסואה ג'וליאן מדגיש הבדלים בין תורות האמצע של דזה-סה ושל אריסטו במאמרו Zhong Yong ou la Régulation à usage ordinaire, éd. François Jullien, Paris, Imprimerie Nationale, coll. « La Salamandre », 1993, p. 53.