ליידה – הבדלי גרסאות

כך כותב פרופסור [[יצחק בער]] בספרו המונומנטלי 'תולדות היהודים בספרד הנוצרית ' (עמודים 33-34)' ,כי בחודש אוקטובר 1149, כבש נסיך ברצלונה, את העיר לרידה . אחד מבתי הכנסת של היהודים נהפך בשנת 1173 לכנסייה נוצרית. משנות השמונים ואילך נמצאה שכונת היהודים במקום מבוצר בתוך העיר, ומותר לשער שזה היה מקומה עוד בעת הכיבוש. חלק מבעלות העיר היה בידי אגודת הטמפלריםה[[מסדר אבירי היכל שלמה|טמפלרים]], אגודת אבירים נזירים שנוסדה כידוע לשם מלחמת הצלב בארץ ישראל, אבל גם בספרד מצאו להם מקום מלחמת הדת ולפעולה פוליטית וארגונית. גם הם הסתייעו בסוכנים יהודים בעיניני כלכלה . בשנים הראשונות לאחר כיבוש לרידה, נתן פקיד האגודה ליהודים שונים ב[[אריסות]] עולמית קרקעות, שבעליהם הערבים גורשו ונושלו. בסדרי האדמיניסטרציה של המחוז הנכבש השתתף יחיא  jafia בן דוד ממונתשון (monzon   ) היהודי הראשון המכונה בתעודות בתואר  "baiulus ,baile"   גזבר- בתעודות העבריות, הוא הפקיד הממונה על הקנין הפרטי  (patrimonum  )  של המלך . יחיא שירת בעיקר לפני המלך אלפונסו השני  מארגוניה  1196-1162, בנו של ראמון ברנגר הרבעי. הוא חתם באותיות לטיניות על תעודות בעיניני הנהלת מיסים וכספים על כתבי פיטורים ממסים, על תעודות יסוד של כפרים נוצריים חדשים, ונתן את הסכמתו למכירת קרקעות וחכירתן . שמו חתום על תעודה רשמית, הקובעת את תחומי העיר לרידה בידי שלטון המוסלמים. מכל האמור יוצא, שיהודי זה מילא תפקיד בחלוקת הארץ לנחלותיה . הוא עצמו קיבל בסביבת לרידה שטחי קרקע נרחבים . אלפונסו השני נתן לו [[בית מלאכה]] ובית קטן בעיר לרידה על יד הארמון של המלך והתיר לו להחכירם לנוצרים יהודים ומוסלמים. נוסף לכך  היו לו מרתפי יין במבצר היהודים שבלרידה . סופו – הוסר מעל כנו, לרגל שינויים כלכליים שהמלך הטיל בפקידות שבעיר, פרטי המעשה ונסיבותיו- לא נודעו ."