מילון שרוני – הבדלי גרסאות

ב-[[1976]] התקשר לאברהם שרוני מפקד [[יחידת חצב]] דאז, אלוף משנה [[אפרים לפיד]], בבקשה שייזום כתיבה של מילון ערבי-עברי. הלה נעתר לבקשתו, והעבודה על כתיבת המילון החלה ב-[[1 בפברואר]] [[1977]]. תחילה נכתב המילון בצוות בן שישה אנשים, בהנחייתו של שרוני. נוסף על שני מילונים נוספים, נעזר צוות הכתיבה בעבודתו במילון צבאי מצרי בן ארבעה כרכים שחיבר שרוני בעבר עם [[עזרא מני]] וראה אור ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]], תוך השמטת המונחים הצבאיים.{{הערה|שם=אילן|נַחֵם אילן, [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/122-123_Nahem_Dmuyut_193-212_13.5.10.pdf תיווך תרבותי – אברהם שרוני מן המודעין הצבאי אל המילון הערבי-עברי], [[פעמים]], 122–123 (תש"ע), עמ' 206–208}} אף שהמילון הכיל מילים ספרותיות ברובו, הוכנסו לתוכו מילים נבחרות גם מהערבית המדוברת, בעיקר מה[[ערבית מצרית|ערבית המצרית]]. המילים הללו סומנו באות ד', מלשון דיבור.{{הערה|שם=שרוני|אברהם שרוני, '''מילון ערבי-עברי שימושי''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 1987, פתח דבר}} כדי להקל על חיפוש המילים במילון, הוחלט כי המילים תמוקמנהימוקמו על פי [[סדר אלפביתי]]. זאת, בשונה מ[[מילון איילון-שנער]] הוותיק יותר, המאלץ את המעיין בו לחפש כל מילה על פי השורש שלה, שלא בהכרח מתחיל באותה אות.

מלאכת כתיבת המילון הסתיימה ב-[[29 ביולי]] [[1980]]. עקב אי הבנה באשר ל[[ניקוד]] הפירושים העבריים במילון, שגרמה לכך שהם נותרו ללא ניקוד, נדחתה יציאתו של המילון עד ל-[[1987]] לשם ניקודם. בד בבד, נתווספו למילון מילים חדשות בשנים אלו. עם צאתו לאור, נדפס המילון בשלושה כרכים, ב[[הוצאה לאור|הוצאת]] [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור|משרד הביטחון]]. המילוןבגרסה בגרסתו ההיאזו כלל המילון מילים רבות שלא נמצאות בשימוש רחב בערבית, כגון שמות של [[צומח|צמחים]] ו[[כוכב|כוכבים]]. בשל כך הציע שלום סרי, מנהל ההוצאה לאור של משרד הביטחון, לקצץ את המילון ולהסיר ממנו את המילים הללו כדי שהוא יהיה בר השגה.{{הערה|שם=אילן}} ב[[נובמבר]] [[1991]] יצא לאור הכרך הבודד, והמקוצץהמקוצר, של המילון. נכון ל-[[2017]], נדפס המילון בעל הכרך הבודד עשרים וחמש פעמים.{{הערה|שם=שרוני}}