תחנת הרכבת ראש העין – צפון – הבדלי גרסאות

הקמת התחנה החלה ב[[מאי]] [[2002]]{{הערה|{{גלובס|דליה טל|שפונדר תקים את תחנת הרכבת ראש העין ב-20 מיליון ש'|582916|5 במאי 2002}}}}, כחלק מפרויקט [[מסילת השרון]]{{הערה|{{גלובס|אביעד שר שלום|קוראים לה תחנת ראש העין, אבל הנהנית תהיה מועצת דרום השרון|603735|21 ביולי 2002}}}}. בחודשים הראשונים להפעלתה, התחנה כללה מבנה זמני{{הערה|{{הארץ|ענת ג'ורג'י|קו הרכבת לכפר סבא נפתח - אך דרכי הגישה לתחנה החדשה עדיין לא נסללו|1.875170|11 באפריל 2003}}}}. במהלך [[2003]] נבנה אולם הנוסעים של התחנה והוא נפתח רשמית ב-[[13 בספטמבר]] של אותה שנה. כמו כן הוכשר בסמוך לתחנה מגרש חנייה. עד שנת [[2019]] עוברו בה רכבות ל[[רעננה]] והחל מ-[[2020]] ל[[תחנת הרכבת הרצליה]] ונוצרה [[מסילת רכבת|מסילה]] טבעתית סביב ערי דרום השרון{{הערה| [[דניאל סלגניק]], [https://www.tzomet-ran.co.il/news/36695 קו הרכבת רעננה – הרצליה צפוי להיפתח בתחילת שנת 2020] באתר [[צומת השרון (מקומון)|צומת השרון]], 2 באוקטובר 2019}}. את מבנה התחנה תכננה האדריכלית בת-שבע שרמן. התחנה מחופה לבני [[טרקוטה|טרה קוטה]] אדומות ומעוטרת בפסים אופקיים אפורים. גג המבנה מתכתי ומקומר ובחזיתו [[מגדל שעון]] המשמש לחדרי מכונות וחשמל: {{ציטוט|תוכן=רצינו לחבר את התחנה לתחושה של האדמה, לכן השתמשנו בלבני טרה-קוטה, רצינו גם שהיא תשדר "אני כאן ואני רכבת", ושלא יטעו בה כמבנה אחר|מקור=בת-שבע שרמן במאמר "תרדו קצת מהפסים", נועם דביר, מוסף הארץ}}