שילה רפאל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 31:
בהיותו ילד, בשנת [[1946]], פרצו ב[[שבת]] לפנות בוקר לבית המשפחה חיילים [[בריטים]] במטרה לעצור את סבו הרב מימון. הרב סירב לנסוע עמם מפאת השבת. החיילים לקחו אותו בכוח מהספה והוציאו אותו החוצה. הוא נאחז בגדר, כשלפתע הנחית אחד מהם מכה על ידו של הרב הישיש. לימים סיפר הרב רפאל שמקרה זה שכנע אותו בצורך הדחוף בהקמת [[מדינה יהודית]].
למד ב[[בית ספר|בית הספר]] הממלכתי דתי לבנים "לדוגמה" על-שם הרב [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]], באותה כיתה עם [[הרב הראשי לישראל]] לימים, [[הראשון לציון]] הרב [[אליהו בקשי דורון]]. אחרי הצהריים למד [[גמרא]] עם [[אברך]] ולאחר מכן בכיתה תורנית לנוער ששכנה ליד [[מוסד הרב קוק]], מוסד שהקים סבו
כשהיה בן 15 עבר, בעידוד סבו, ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] ב[[רחובות]], למורת רוחם של הוריו, שהעדיפו שילמד בתיכון דתי ויוציא [[תעודת בגרות]] מלאה. בהמשך השלים את בחינות הבגרות בלחץ הוריו, אך בניגוד לרצונם החליט שלא [[שירות בצה"ל|לשרת בצבא]].לאחר שנתיים בלבד בישיבת הדרום חזר לירושלים ולמד ב[[ישיבת קול תורה]], שם היה תלמידו הקרוב של [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב [[שלמה זלמן אויערבאך]], ועד יום מותו ראה בו את [[רב מובהק|רבו המובהק]] ונהג להתייעץ איתו בתחומים שונים.
בליל שבת אחד הלך עם חבריו ל[[טיש]] של האדמו"ר מגור דאז, רבי [[ישראל אלתר]], מחבר הספר "בית ישראל". לימים כתב: "נסחפתי אחר אישיותו של הרבי, נדלקתי מעוצמתו הרוחנית. נכוויתי ממבטו". כבר בטיש זה הוזמן שילה לקבל [[שיריים]] מהאדמו"ר, והשניים התקרבו מאוד.
החל משנת [[1960]], כשהיה בן עשרים, למד ב[[ישיבת חברון]] במשך ארבע שנים. בשנת [[1964]] נשא לאישה את מינה, בתו של הרב [[אהרן כץ (ראש ישיבה)|אהרן כץ]], ראש ישיבת פתח תקווה, ונכדתו של מי שהיה הרב הראשי של [[פתח תקווה]], הרב [[ראובן כץ]]. לאחר נישואיו למד במשך כשנה ב[[מכון הארי פישל]] לרבנים ולדיינים. במהלך שנה זו רקם שילה את הקמת "בית התלמוד" - [[כולל אברכים|כולל]] מיוחד שיכשיר מתוכו [[רב]]נים ו[[דיין (הלכה)|דיינים]] ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]]. הכולל הוקם ליד מוסד הרב קוק ובראשו עמד הרב [[בצלאל ז'ולטי]], לימים רבה הראשי של ירושלים.
בסוף [[1969]] נבחר לתפקיד רב [[בית כנסת|בית הכנסת]] "אוהל יצחק" שב[[קריית משה]]{{הערה|{{הצופה||הרב שילה רפאל - רבה של קריית משה בירושלים|1969/10/12|00418}}}}. בשכונה, שבה גדל ובה גם התגורר סבו המנוח, היו שהתנגדו למינוי רב שלא שירת בצבא.
בד בבד עם כהונתו כרב השכונה המשיך
בשנת [[1989]], כשהיה בן 49, מונה להיות [[אב בית דין|אב בית הדין]] האזורי של ירושלים{{הערה|{{מעריב||רפאל הבן - חרד"לניק|1989/10/20|01802}}}}. בין השאר טיפל שם בנושא [[זהות]]ם ה[[יהדות|יהודית]] של [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|העולים מברית המועצות לשעבר]].
|