מייקל די סאלה – הבדלי גרסאות

פוליטיקאי אמריקאי
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "'''מייקל די סאלה''' (באנגלית: '''Michael DiSalle''';{{כ}} {{תאריך משולב}}) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מאוהיו, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כראש עיריית טולידו בשנים 1948 - 1950, וכמושל אוהיו ה-60 בשנים 1959 - 1963. ==ראשית חייו=..."
(אין הבדלים)

גרסה מ־10:24, 29 בנובמבר 2021

מייקל די סאלהאנגלית: Michael DiSalle;‏ 6 בינואר 190814 בספטמבר 1981) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מאוהיו, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כראש עיריית טולידו בשנים 1948 - 1950, וכמושל אוהיו ה-60 בשנים 1959 - 1963.

ראשית חייו

מייקל די סאלה נולד בעיר ניו יורק להורים שהיגרו מאיטליה, אנתוני ואסונטה די דאלה. כאשר הוא היה בן שלוש עבר המשפחה לטולידו, אוהיו. ב-1931 סיים די סאלה תואר בוגר אוניברסיטה באוניברסיטת ג'ורג'טאון. ב-1929 הוא נשא לאישה את מירטל א. אינגלנד, ולזוג נולדו ארבע בנות ובן אחד.

ב-1932 התקבל די סאלה ללשכת עורכי הדין של אוהיו. ב-1949 העניק לו אוניברסיטת נוטרדאם תואר דוקטור לשם כבוד.

קריירה פוליטית

ב-1936 נבחר די סאלה לבית הנבחרים של אוהיו. הוא כיהן בו תקופת כהונה אחת והפסיד בבחירות לכהונה שנייה ב-1938.

לאחר מכן החזיק די סאלה במספר תפקידים בממשל העיר טולידו. בשנים 1939 - 1941 הוא היה מנהל המחלקת המשפטית. לאחר מכן האו נבחר למועצת העיר, שחבריה בחרו בו כסגן ראש העיר ב-1943 וב-1945.

ב-1946 התמודד די סאלה בבחירות לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה התשיעי של אוהיו, שבסיסו היה בטולידו, אך ניצח בהפרש קטן לחבר בית הנבחרים המכהן, הרפובליקני הומר ראמיי.[1]

ב-1947 נבחר סי סאלה כראש עיריית טולידו ונבחר לכהונה שנייה ב-1949. הוא כיהן כראש העיר מ-1948 ועד שהתפטר ב-30 בנובמבר 1950 כדי לקבל משרה בממשל הפדרלי. בעת כהונתו כראש העיר שילמה העיר את חובותיה במלואן.

ב-1950 התמודד די סאלה ללא הצלחה על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לסנאט של ארצות הברית. הוא נוצח אז על ידי מבקר המדינה של אוהיו, ג'וזף פרגוסון, שהפסיד בבחירות הכלליות לסנאטור המכהן, הרפובליקני רוברט טאפט.[2] בדצמבר אותה שנה מינה אותו הנשיא הארי טרומן כמנהל המשרד ליציבות מחירים, סוכנות משנה של הסוכנות ליציבות כלכלית מתקופת מלחמת קוריאה, שמיסדה ואכפה מערכות לבקרה על המחירים בתקופת המלחמה. ב-23 בינואר 1952 התפטר די סאלה מתפקיד זה כדי להתמודד שוב על מושב בסנאט. הוא זכה במועמדות הדמוקרטים, אך הפסיד בבחירות הכלליות לסנאטור הרפובליקני המכהן ג'ון בריקר.[3]

בדצמבר אותה שנה מינה הנשיא טרומן את די סאלה כראש הסוכנות ליציבות כלכלית, במקומו של רוג'ר פטנאם.[4] די סאלה שימש בתפקיד פחות מחודש, עד אשר הנשיא החדש דווייט אייזנהאואר ביטל את הסוכנות ב-30 באפריל 1953.

מושל אוהיו

ב-1956 היה די סאלה מועמד הדמוקרטים למשרת מושל אוהיו, אך בבחירות הכלליות נוצח על ידי התובע הכללי צ'. ויליאם אוניל. שנתיים לאחר מכן, ב-1958, ניצח די סאלה את אוניל ונבחר כמושל אוהיו ה-60. ב-1954 הוארך משך כהונת מושל אוהיו משנתיים לארבע שנים, החל מהבחירות של 1958, כך שדי סאלה היה מושל אוהיו הראשון שכיהן תקופת כהונה של ארבע שנים מ-1959 ועד 1963.

ביולי 1959 חתם די סאלה על הצעת חוק שעליו התנוסס לראשונה המוטו הרשמי של אוהיו "עם האל, הכל אפשרי" (With God, all things are possible). המוטו לקוח מהבשורה על-פי מתי, פרק 19 פסוק 26.

בבחירות לנשיאות של 1960 היה די סאלה המועמד "הבן המועדף" של המפלגה הדמוקרטית באוהיו. הוא התמודד רק בבחירות המקדימות באוהיו, שבהן הוא זכה ב-60.25 אחוזים מהקולות מול אלברט ס. פורטר, שהתמודד מולו בבחירות למשרת המושל ב-1958. בדירוג הכללי של הבחירות המקדימות דורג די סאלה בסופו של דבר במקום השישי, לאחר מועמד המפלגה הסופי הסנאטור ג'ון פיצג'רלד קנדי, מושל קליפורניה פט בראון, ג'ורג' מקליין, סנאטור יוברט האמפרי והסנאטור ג'ורג' סמת'רס.[5]

ב-1962 נוצח די סאלה בבחירות לכהונה שנייה כמושל אוהיו על ידי מבקר המדינה של אוהיו [[ג'ים רודס.[6] המצביעים באוהיו היו חסרי שביעות רצון מכמה הבטים של ממשלו של די סאלה, כולל התנגדותו לעונש מוות, העליה במיסים, והמדיניות לחיוב המדינה בצרכי הקיום של חסויים.

התנגדותו לעונש המוות