גזר דין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
בתחום ה[[משפט פלילי|משפט הפלילי]], '''גזר דין''' הוא החלטת [[בית משפט]] הקובעת את [[עונש]]ו של נאשם לאחר שב[[הכרעת דין]] נקבעה אשמתו והוא הורשע. גזר הדין בשילובו עם הכרעת הדין, מהווה את [[פסק דין|פסק הדין]]. בישראל נקבע נוהל מתן גזר הדין בסעיף 193 ל[[חוק סדר הדין הפלילי]]: "בתום הטענות לעניין העונש יגזור בית המשפט את דינו של הנאשם; בית המשפט יקרא את גזר הדין בפומבי, יחתום עליו ויסמנו בתאריך קריאתו".
=== הליכי הרכבת פסק-הדין ===
* '''הכרעת הדין''' - בסיום פרשת ההגנה על בית-המשפט להחליט אם להרשיע או לזכות את הנאשם ולנמק את סיבותיו. אם הנאשם נמצא אשם עוברים לשלב הטיעונים לעונש.
* '''גזר דין''' - כאשר בהכרעת הדין ישנה הרשעה, פותח התובע בטיעונים לחומרת העונש, בהתחשב בשיקולים הבאים: חומרת העבירה, עברו הפלילי של הנאשם, הצורך בהרתעת הנאשם, הצורך בהרתעת הכלל ועוד. לאחר שלב טיעוני התביעה טוען הנאשם, או בא כוחו, להקלה בעונש אשר יקל מחומרת הדין.
שורה 13 ⟵ 12:
===== שיקולי ענישה לחומרא =====
* '''עבר פלילי של הנאשם''' - בעת דיון הטיעונים לעונש נחשף בית המשפט לרישום הפלילי של הנאשם (הרשעות קודמות, אי הרשעות, ריצוי מאסרים ומשך תקופתם). ככל שיש לנאשם עבר פלילי מכביד, בית המשפט יטה להחמיר עם עונשו של הנאשם.
* חומרת העבירה – ככל שהעבירה חמורה יותר, כך ייטה בית המשפט להחמיר עם עונשו של הנאשם בעת מתן גזר דין.
שורה 24 ⟵ 22:
===== שיקולי ענישה לקולא =====
* '''העדר עבר פלילי''' – בית המשפט מתחשב בנתון זה לחיוב בבואו לגזור את עונשם של הנאשמים שבפניו. בדרך כלל, ייטה בית המשפט לשקם את אותם נאשמים מאשר לגזור עליהם עונשים כבדים.
* '''הודאה בעבירה, לקיחת אחריות וחרטה על ביצוע העבירה''' – לקיחת האחריות של הנאשם על מעשיו, הודאתו בביצוע העבירה וחרטתו הכנה תהווה שיקול להקלה בחומרת העונש.
* '''אפשרות שיקום הנאשם''' – כיוון שהמדינה אינה מעוניינת שאדם נוסף יהווה נטל על המדינה. ככל וישנה אפשרות לתקן את התנהגותו של הנאשם ולשקמו באופן שיהיה אזרח חיובי ומועיל, המדינה תעדיף דרך זו על פני עונש חמור.
* '''נסיבות אישיות/משפחתיות''' – בית המשפט נוטה להתחשב בנאשמים בעלי נסיבות אישיות או משפחתיות מיוחדות וחריגות, כגון: מצב כלכלי קשה, בני משפחה הסמוכים על שולחנו של הנאשם, מצב רפואי או נפשי מורכב הן של הנאשם והן של מי מבני משפחתו, נסיבות חיים קשות ועוד.
שורה 32 ⟵ 30:
==לקריאה נוספת ==
*רות קנאי, '''קביעת מסגרות משפטיות להדרכת שיקול הדעת של השופט בענישה''', עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, תשנ"א 1991
==קישורים חיצוניים==
| |||