הארי פוטר וגביע האש – הבדלי גרסאות

הוא כועס על אייברי, שטען להגנתו בזמנו שאולץ על ידי קללת אימפריוס. הוא סלח ללוציוס מאלפוי, וולדן מקנייר, קראב, גויל, ונוט. הוא שיבח את שלושת הלסטריינג'ים שבאזקבאן, והזכיר שלושה אוכלי מוות שנהרגו תחת פיקודו (כנראה אוון רוזייר, ווילקס{{הערה|סיריוס בלק סיפר להארי מוקדם יותר כי שניהם נהרגו על ידי הילאים בזמן מלחמת הקוסמים הראשונה.}} ורגולוס{{הערה|אחיו הצעיר של סיריוס בלאק שנהרג בעת שירותו כאוכל מוות, ופרטים על נסיבות מותו נחשפים בספר השביעי.}}), אחד שהיה "מוג לב מכדי לחזור... הוא ישלם על כך"{{הערה|נראה שכאן הכוונה היא לאיגור קרקרוף, שמסר מידע מפליל רב על אוכלי המוות בתמורה לשחרורו. מותו נחשף בספר השישי}}, אחד ש"כנראה נטש אותי לנצח... הוא ייהרג, כמובן"{{הערה|נראה שהכוונה היא ל[[סוורוס סנייפ]], מרגל בשירותו של דמבלדור. עם זאת, בספר השישי מתגלה כי הוא אכן חזר לוולדמורט וסיפק לו מידע, ובכך הציל את עצמו מזעמו של וולדמורט}} ואחד שנותר משרתו הנאמן ביותר, ונמצא כעת בהוגוורטס{{הערה|זהו ברטי קראוץ' הבן, כפי שייתגלה בהמשך הספר}}. לקהל הנוכחים הוא מספר לאוכלי המוות את קורותיו מאז היעלמותו, מסע ההישרדות שלו, וכיצד הנסיבות הובילו אותו למצוא את זנב-תולע, את ברטה ג'ורקינס שאולצה בעינויים למסור מידע על הטורניר ממשרד הקסמים, ועל פעילותו של אוכל המוות הנאמן בהוגוורטס שהביא אליו את הארי.