יום ראשון בפארק עם ג'ורג' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
מ הוספת קישור לכשל טכני
שורה 47:
כאשר נפתח המסך, הדמויות – עדיין בתמונה – מתלוננות על כך שהן תקועות בתוך הציור ("It's Hot Up Here"). הדמויות מספידות בקצרה את ג'ורג', אשר נפטר באופן פתאומי בגיל 31.
 
הסיפור עובר מאה שנה קדימה לשנת 1984. נינם של ג'ורג' ודוט, גם הוא אמן בשם ג'ורג', נמצא במוזיאון וחושף את יצירתו האחרונה, המשקפת את ציורו על ז'ורז' סֶרָה בעזרת מכונת אור בשם "Chromolume #7". ג'ורג' מציג את העבודה, ומבסס את הקשר שלה לציור באמצעות סבתו בת ה-98, מארי, שתעזור לו להציג את העבודה. מארי מספרת על ההיסטוריה המשפחתית שלה, ומתארת כיצד אמה, דוט, סיפרה לה על ערש דווי שהיא בתו של סרה. ג'ורג' סקפטי לגבי החלק הזה בסיפור, אבל מארי עומדת על כך שההערות בספר הדקדוק של דוט, שבהן מוזכר ג'ורג' סרה, הן הוכחה לכך. לאחר [[כשל טכני]] קצר, הכרומולום נחשף.
 
בקבלת הפנים, פטרונים ואוצרים מברכים את ג'ורג' על עבודתו, בזמן שג'ורג' מרפרף ביניהם, מתלונן על הקשיים בייצור אמנות מודרנית ("Putting It Together"). הוא מתאמץ לנהל מספר שיחות שונות במקביל. הקול היחיד שממנו הוא אינו יכול להתעלם הוא של מבקרת אמנות המעירה לו כי הוא חוזר על עצמו ומייעצת לו לא לבזבז את הכישרון שלו. לאחר שמבקרי המוזיאון הולכים לארוחת הערב, מארי רואה את אמה בציור של סרה, ומדברת איתה על דאגתה לג'ורג'. כאשר ג'ורג' מגיע לקחת אותה הביתה, היא מספרת לו על אמה, ומנסה להעביר לו מסר על המורשת שאנחנו משאירים ("Children and Art"). היא נרדמת, וג'ורג', שנותר לבד עם הציור, מבין שחסר לו קשר אנושי.