ניקולא-שארל בוקסה – הבדלי גרסאות

'''רובר ניקולא -שרל בוקסה''' ([[צרפתית]]: Robert Nicolas-Charles Bochsa, נולד ב-[[9 באוגוסט]] [[1789]] במונמדי, מאוז, [[צרפת]], נפטר ב-[[6 בינואר]] [[1856]] ב[[סידני]], [[אוסטרליה]]) היה נגן ו[[מלחין]].

[[Image:Nicolas Bochsa.jpg|thumb|280px|ניקולא -שרל בוקסה, 1842]]

אביו של ניקולא -שרל היה מוזיקאי והבן ידע לנגן ב[[חליל]] וב[[פסנתר]] כבר בגיל שבע. בשנת 1807 יצא ללמוד ב[[קונסרבטוריון|קונסרבטואר]] של[[פריז]]. בשנת 1813 התתמנה ל[[נבל|נבלן]] של התזמורת הקיסרית והחלךוהחל בכתיבת [[אופרה|אופרות]] בשבילעבור ה[[אופרה קומיק]]. ואולם בשנת 1817 הסתבך במעשי חיקוי, הונאה וזיוף ונמלט ל[[לונדון]] כדי להימנע מתביעה משפטית. הוא נשפט, והורשעהורשע בהעדרובהיעדרו ונידון להטבעת אות קלון ולעבודת פרך.

בלונדון, מוגן מן החוק הצרפתי, עזר לייסד את [[האקדמיה המלכותית למוזיקה]] בשנת 1821 והיה למנהלה, אך בשנ1תבשנת 1826, כשהתגלה דבר הרשעתו בפלילים, נאלץ להתפטר. אז התמנה למנהל מוזיקלי של התיאטרון המלכותי בלונדון. בשנת 1839 הסתבך שוב בשערוריהבשערורייה, כשהסתלק עם [[זמר|זמרת]] ה[[אופרה]] אנה ריבייר-בישופ, אשת המלחין [[הנרי ראולי בישופ]]. הזוג הנמלט הופיע בצוותא ב[[אמריקה]], ב[[אוסטרליה]] וברחבי [[אירופה]] (מלבד בצרפת). ב[[נאפולי]] התמנה בוקסה למנהל '''רג'ו תיאטרו סאן קרלו''' (בית האופרה המלכותי של נאפולי)וינשאר ונשאר שם למשך שנתיים. הזוג הגיע לסידני עם בהלת הזהב בדצמבר 1855, והספיק להופיע ב[[קונצרט]] אחד בלבד לפני מותו של בוקסה. בישופ מוכת היגון הזמינה מצבה מעוצבת, שהציגה דמות (סמל לאנה) שרועה לרגלי עץ, שנבל נשען אל גזעו בשביל הקבר שבבית הקברות קמפרדאון בסידני.