ניקולא-שארל בוקסה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שרל => שארל, וכן מקף (על פי העברת השם)
שורה 1:
'''רובר ניקולא-שארל בוקסה''' ([[צרפתית]]: Robert Nicolas-Charles Bochsa, נולד ב-[[9 באוגוסט]] [[1789]] במונמדי, מאוז, [[צרפת]], נפטר ב-[[6 בינואר]] [[1856]] ב[[סידני]], [[אוסטרליה]]) היה נגן ו[[מלחין]].
[[Image:Nicolas Bochsa.jpg|thumb|280px|ניקולא-שארל בוקסה, 1842]]
אביו של ניקולא-שרלשארל היה מוזיקאי והבן ידע לנגן ב[[חליל]] וב[[פסנתר]] כבר בגיל שבע. בשנת 1807 יצא ללמוד ב[[קונסרבטוריון|קונסרבטואר]] של[[פריז]]. בשנת 1813 התתמנה ל[[נבל|נבלן]] של התזמורת הקיסרית והחל בכתיבת [[אופרה|אופרות]] עבור ה[[אופרה קומיק]]. ואולם בשנת 1817 הסתבך במעשי חיקוי, הונאה וזיוף ונמלט ל[[לונדון]] כדי להימנע מתביעה משפטית. הוא נשפט, הורשע בהיעדרו ונידון להטבעת אות קלון ולעבודת פרך.
 
בלונדון, מוגן מן החוק הצרפתי, עזר לייסד את [[האקדמיה המלכותית למוזיקה]] בשנת 1821 והיה למנהלה, אך בשנת 1826, כשהתגלה דבר הרשעתו בפלילים, נאלץ להתפטר. אז התמנה למנהל מוזיקלי של התיאטרון המלכותי בלונדון. בשנת 1839 הסתבך שוב בשערורייה, כשהסתלק עם [[זמר|זמרת]] ה[[אופרה]] אנה ריבייר-בישופ, אשת המלחין [[הנרי ראולי בישופ]]. הזוג הנמלט הופיע בצוותא ב[[אמריקה]], ב[[אוסטרליה]] וברחבי [[אירופה]] (מלבד בצרפת). ב[[נאפולי]] התמנה בוקסה למנהל '''רג'ו תיאטרו סאן קרלו''' (בית האופרה המלכותי של נאפולי) ונשאר שם למשך שנתיים. הזוג הגיע לסידני עם בהלת הזהב בדצמבר 1855, והספיק להופיע ב[[קונצרט]] אחד בלבד לפני מותו של בוקסה. בישופ מוכת היגון הזמינה מצבה מעוצבת, שהציגה דמות (סמל לאנה) שרועה לרגלי עץ, שנבל נשען אל גזעו בשביל הקבר שבבית הקברות קמפרדאון בסידני.
שורה 37:
 
[[קטגוריה:מלחינים צרפתים|בוקסה, ניקולא שרל-שארל]]
[[קטגוריה:נבלנים|בוקסה, ניקולא שרל-שארל]]