אברהם אלקנה כהנא שפירא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 33034912 של מביע עניין (שיחה) מדובר שם על הרבנים נריה וגורן שאכן הוסרו |
העיתונאי המנטר (שיחה | תרומות) מ הדיון לא עסק רק בהם: "אותה בעיה קיימת גם בנוגע להמשך הפסקה" |
||
שורה 68:
====פיצול הישיבה====
בימי השבעה על הרצי"ה דרשה קבוצת רבנים – הר"מים [[מרדכי שטרנברג]], [[עמיאל שטרנברג]], [[עודד וולנסקי]], [[יהושוע צוקרמן]] ויעקב לבנון, וכן הרב [[שלמה אבינר]] – מהרב שפירא והרב ישראלי, למנות גם את הרב [[צבי ישראל טאו]] לראש ישיבה ולהעניק לו זכות הטלת וטו בקבלת והוצאת תלמידים ור"מים, ניהול כספי, עמדות הישיבה כלפי חוץ ועוד. דרישתם לא התקבלה ונוצר מולם מתח בישיבה.{{הערה|שם=יוסף60|יוסף לקח, עמ' 60 הע' 107}} הפערים התבטאו גם בתחומים הקשורים בסוגיית הממלכתיות, שהרב טאו הוא אחד מנושאי דגלה ואילו הרב שפירא התייחס באופן ביקורתי יותר לממשלה.{{הערה|בדומה לרב [[משה צבי נריה]] והרב [[שלמה גורן]]. ראו: אברמוביץ', הביקורת המשיחית על גוש אמונים, בתוך: "הציונות הדתית: היסטוריה, רעיון, חברה". עמ' 183}}
בשנת [[ה'תשנ"ח]] ([[1997]]) עזבה קבוצה זו עם כמאתיים תלמידים את הישיבה והקימה את [[ישיבת הר המור]], לאחר שהנהלת הישיבה הציעה בפני התלמידים אפשרות ללימודי הוראה במקביל ללימודי הישיבה. בעקבות זאת, טענו הרב טאו והרבנים הקשורים אליו, כי הנהלת הישיבה מתכוונת להקים מכון ללימודי הוראה אשר יפעל בישיבה – מה שעלול היה בעיניהם לפגוע בחירות הלימוד בה. הרב שפירא הכחיש את הדברים, ובראיון שנערך עמו{{הערה|1=מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא}} טען כי הוא נחשב כ"רבם המובהק" של הפורשים, ובשל כך היה אסור עליהם מצד ההלכה לחלוק עליו ולהקים ישיבה בעירו.{{הערה|לפירוט ראה יוסף לקח, עמ' 61 הערות 111-116}} במכתב שעליו חתמו כמה רבנים מבוגרי הישיבה נקראו הרבנים הפורשים ותלמידיהם לשוב לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא. הרב [[מרדכי אליהו]] הוסיף בתחתית המכתב דברים בשבחו של הרב שפירא ובחומרת איסור ההתפלגות מהישיבה בראשותו.{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|הרב יעקב שפירא על פרישת 'הר המור': "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל"|חדשות/הרב-יעקב-שפירא-על-פרישת-הר-המור-אבי-הקפיד-מאוד-עליהם-ולא-מחל/|03 באוקטובר, 2017 18:13}}, מבוסס על גיליון "שביעי" מס' 276, עמ' 46}}
| |||