גטבול, מישורי הגאות של קוריאה – הבדלי גרסאות

אתר מורשת עולמית בקוריאה הדרומית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אתר מורשת עולמית בקוריאה הדרומית, תרגום הערך מוויקיפדיה בגרמנית בתוספת מידע מוויקיפדיה בקוריאנית
(אין הבדלים)

גרסה מ־21:34, 19 בינואר 2022

גטבולקוריאנית: 갯벌) הוא השם שניתן למקבץ של ארבעה אזורים של שטחי מישורי בוץ (Mudflat) באזורי הגאות והשפל שהוגדרו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו בקוריאה הדרומית ב-2021.[1] הם ממוקמים בחופי הים הצהוב בין סין לחצי האי הקוריאני, והם בין המערכות האקולוגיות של מישורי הגאות והשפל הגדולות והחשובות בעולם.[2] מטרת האתר להדגים את הקשר בין המגוון הגאוגרפי למגוון הביולוגי ואת התלות ההדדית של המגוון התרבותי והפעילויות האנושיות בסביבה הטבעית.

גטבול, מישורי הגאות של קוריאה
한국의 갯벌
אתר מורשת עולמית
שקיעה בגוצ'אנג גטבול
שקיעה בגוצ'אנג גטבול
שקיעה בגוצ'אנג גטבול
מדינה קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2021, לפי קריטריונים 10
שטח האתר 1,284 קילומטרים רבועים
שטח אזור החיץ 746 קילומטרים רבועים
קואורדינטות 34°49′44″N 126°06′16″E / 34.828822°N 126.104444°E / 34.828822; 126.104444
 
גוצ'אנג גטבול
גוצ'אנג גטבול
שינאן גטבול
שינאן גטבול
בוסונג סונצ'ון גטבול
בוסונג סונצ'ון גטבול
סוצ'ון גטבול
סוצ'ון גטבול

מאפיינים

האתר מורכב מארבעה תת-אזורים המייצגים ארבעה תת-סוגים שונים של מישורי גאות ושפל.[1] הוא ממוקם בים הצהוב בין סין לחצי האי הקוריאני, ליתר דיוק בין סין לדרום-מערב ודרום קוריאה. יותר מ-60 נהרות גדולים וכ-80 נהרות משניים מזרימים משקעים לים, כולל הנהר הצהוב והיאנגצה של סין וגאום (אנ') של קוריאה הדרומית. השילוב בין כמות גדולה של משקעים לגאוגרפיה של הים הצהוב הסגור בחלקו הביא להיווצרות של אחד ממשטחי הגאות והשפל הגדולים בעולם. שטחו הכולל של אתר המורשת גטבול הוא 1,284.11 קילומטרים רבועים המוקפים באזורי חיץ בשטח של 74,592 קילומטרים רבועים . הגדול מבין ארבעת תת-האזורים, שינאן גטבול, מהווה כ-85% מכלל השטח. השוואה של 40 מערכות אקולוגיות ימיות וחופיות שונות, שהוכנה על ידי מומחים כחלק מהמועמדות של אונסק"ו, כולל את ששת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו הפארק הלאומי בנק ד'ארגן, הפארק הלאומי סונדרבאנס, מפרץ הא לונג, ארכיפלג קווארקן, איי גלאפגוס וים ואדן, חשפה כי האחרון הוא האזור היחיד מחוץ לאזור הים הצהוב שיש בו משטחי גאות ממוזגים רחבים. עם זאת, ים ואדן של הים הצפוני שונה בגאולוגיה, גאומורפולוגיה, אוקינוגרפיה ומגוון ביולוגי.[3] משרד האוקיינוסים והדיג של קוריאה הדרומית וארגון שיתוף הפעולה המשולש בים ואדן (Trilateral Wadden Sea Cooperation) חתמו על מזכר הבנות (MoU) במהלך סימפוזיון ים ואדן הבינלאומי בווילהלמסהאפן בשנת 2009, אשר קובע את המסגרת לשיתוף פעולה בנושא הגנה וניהול מישורי הגאות והשפל, העלאת המודעות להגנה על המערכות האקולוגיות של מישורי הגאות והשפל ברחבי העולם ושיתוף ידע.[2]

אקולוגיה

הקמת סכרים על הנהרות והרחבת שטחי היבשה על ידי יבוש החופים בקנה מידה גדול, יחד עם זיהום ודיג יתר, השפיעו קשות על המערכות האקולוגיות של מישורי הבוץ של הים הצהוב, וכתוצאה מכך רשום גטבול כפגיע ברשימה האדומה של מערכות אקולוגיות של ה-IUCN. בין היתר, ניתוח של IUCN מצא כי מאז תחילת שנות ה-80, ניתן להבחין באובדן של 35% מבתי הגידול במישורי הגאות והשפל של הים הצהוב במזרח ודרום-מזרח אסיה. גטבול הוא גם חלק נתיב הנדידה המכונה נתיב התעופה מזרח-אסיה–אוסטרלאסיה (East Asian–Australasian Flyway), והוא משכן למיליוני עופות מים נודדים כגון כפן שחור-פנים, מין הביצנית Tringa guttifer וחרמשון גדול. חלק ממיני העופות נמצאים בסכנת הכחדה על פי הרשימה האדומה של IUCN של מינים מאוימים, כמו הכפן שחור-הפנים.[4] המגוון הביולוגי האנדמי כולל מין התמנון Octopus minor, מיני הסרטנים Macrophtalmus japonica‏, Ocypode stimpsoni ו-Uca lacteal, תולעי רב-זיפיות, החלזון הימי Umbonium thomas וצדפות.

רשימת האתרים

מספר סידורי שם
שם במקור
אזור קואורדינטות שטח האתר
בקמ"ר
שטח אזור החיץ
בקמ"ר
תמונה
1591-1 סוצ'ון גטבול
서천 갯벌
נפת סוצ'ון (אנ') 36°02′43″N 126°36′50″E / 36.045275°N 126.613803°E / 36.045275; 126.613803 68.09 36.57
1591-2 גוצ'אנג גטבול
고창 갯벌
נפת גוצ'אנג (אנ') 35°33′07″N 126°32′01″E / 35.551853°N 126.533703°E / 35.551853; 126.533703 64.66 17.85  
1591-3 שינאן גטבול
신안 갯벌
נפת סינאן (אנ') 34°49′44″N 126°36′50″E / 34.828822°N 126.613803°E / 34.828822; 126.613803 1,100.86 672.54  
1591-4 בוסונג סונצ'ון גטבול
보성-순천 갯벌
נפת בוסונג (אנ'), סונצ'ון (אנ') 34°48′16″N 127°26′08″E / 34.804331°N 127.435664°E / 34.804331; 127.435664 59.5 18.01  

קישורים חיצוניים


הערות שוליים