אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: תקלדה (2)
שורה 1:
[[קובץ:V08p531001 Mezuzah.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ע' ו-ד' גדולות ב[[קריאת שמע]]]]
'''אותיות גדולות וקטנות''' (ב[[ארמית]]: '''אותיות רבתיות וזעירות''') הן [[אותיות סת"ם|אותיות]] שעל פי ה[[מסורה]] [[כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות|נכתבות]] בגודל [[גופן]] שונה משאר האותיות ב[[תנ"ך]] - אותיות גדולות נכתבות מעט יותר גדול משאר האתיותהאותיות, ואילו אותיות קטנות נכתבות בגופן קטן במעט משאר האותיות.
 
יש שכתבו שמקורם של שינוי אותיות אלו הם ב[[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|מרדכי מסכת מנחות פרק ג'.}}.
שורה 66:
בפועל בספרי התורה והנ"ך שבידינו ישנם בסך הכל 22 אותיות גדולות ו22 אותיות קטנות, כאשר מתוכם עשר אותיות גדולות, ושש אותיות קטנות הן בתורה, כדעת המאירי{{הערה|רשימת אותיות אלו מפיעה בתחילת [[ספר דברי הימים]] א'.}}.
 
רשימת האתיותהאותיות הגדולות והקטנות שבתורה לדעה זו:
{| class="sortable mw-collapsible" border="1" cellspacing="0" cellpadding="4"
|'''מספר'''