צבי יהודה הכהן קוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏כמנהיג: ניסוח
←‏כמנהיג: בשיחה יש תיקו בויכוח על התוספת חדשה,
שורה 84:
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פעל רבות ליישוב הארץ, על פי עקרון [[ארץ ישראל השלמה]]. הוא הכריז בעל פה וכן בגילויי דעת ובמכתבים ששלח לראשי המדינה, כי הנוסחה "שטחים תמורת שלום" אסורה על פי התורה וכי יש ל[[התנחלות|התנחל]] בכל רחבי ארץ ישראל. וכך הצמיחה ישיבת "[[מרכז הרב]]" את מנהיגי תנועת "[[גוש אמונים]]", כשהרב צבי יהודה משמש לה מנהיג רוחני. כביטוי לדרכו הייחודית, דחף את תלמידיו להקמת יישובים ביהודה ושומרון, ואף השתתף בעלייה של אחד מהם. כשהוחלט לפנות את גרעין "[[אלון מורה]]" שהתיישב בחווארה (ליד [[שכם]]), השתתף הרב צבי יהודה בניסיון למנוע את הפינוי. הרב [[יוסף בדיחי]], משמשו של הרב, סיפר שהרב צבי יהודה פתח את מעילו אל מול החיילים וקרא לעברם מספר פעמים "קחו [[מכונת ירייה]] ותהרגו אותי", "כמו שלא תוכלו להכריח אותי לאכול חזיר כך לא תפנו אותי מכאן". לאחר שפונו כל שאר האנשים ניגש אלוף הפיקוד [[יונה אפרת]], אחז בידו של הרב צבי יהודה והוא הלך עמו אל האוטובוס.{{הערה|שמחה רז (עורך ראשי), '''משמיע ישועה''', מרכז שפירא תש"ע, עמ' 371}}
 
עם זאת, נמנע ממאבקים בעת שחש ש"העם לא איתנו" - כגון בעת נסיון הקמת התנחלות ליד שכם{{הבהרה|איזו? מתי?}}, או עם תחילת הנסיגות מ[[סיני|חבל סיני]].<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=חגי שטמלר|שם=עין בעין|מקום הוצאה=אלון שבות|מו"ל=הוצאת מכללת הרצוג - תבונות|שנת הוצאה=תש"פ|פרק=שביעי}}</ref> בשנת תשכ"ט, לאחר שהממשלה לא אישרה הקמת שכונה יהודית בחברון, רצו המתנחלים לארגן שביתה ולאחר מכן הפגנה גדולה. הרב צבי יהודה התנגד לכך בנמקו ש"כל חיכוך עם הממשלה - איסור. כל התנגשות עם השלטון - מחריבה אותנו."<ref>{{צ-ספר|מחבר=חגי שטמלר|שם=עין בעין|מקום הוצאה=אלון שבות|מו"ל=הוצאת מכללת הרצוג - תבונות|שנת הוצאה=תש"פ|פרק=שביעי}}, עמ' 313, ושם בהערות מקורות.</ref> בפרט לאחר [[הבחירות לכנסת התשיעית|המהפך]] ב-1977, סבר שיש להתמקד בהסברה ולא בהפגנות<ref name=":0" />. בכרוזיו המשיך להביע את עמדתו התקיפה כנגד כל מהלך של פינוי או נסיגה הביע גם בכרוזיו, לדוגמה: {{הערהציטוטון|"האזהרה החמורה האלהית, חלילה להעלות על הדעת להפקיר ולוותר על משהו מארץ חיינו הנצחית לעולם... האומר [[הקב"ה]] ותרן הוא, יותרו חייו". {{הערה|איגרת משנת תשמ"א, מתוך: הרב [[צבי ישראל טאו]] (עורך), '''להלכות ציבור''', עמ' קצג}}}}, ואף עודד את מאבקי המתיישבים, לדוגמה בכרוז בעד פעולותיה של [[התנועה לעצירת הנסיגה מסיני]]:{{הערהציטוטון|"לכבוד כל יקירינו המתקבצים למען שמירת שלמותה של ארץ חיינו הקדושה לכל ישראל. '''כולי אתכם ואליכם בכל פעולותיכם''' למען כל תקפה של שלמותה של ארץ חיינו כולה במלואה לכל גבולותיה". {{הערה|אגרת מיום ט"ז בטבת תשמ"ב, מתוך: הרב [[צבי ישראל טאו]] (עורך), '''להלכות ציבור''', סימן רכח, עמ' קצ"ה}}}}.
 
ביטוי לגישתו הריאלית ניתן לראות כאשר תלמידו [[חנן פורת]] הציע לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור [[הר הבית]] להתחיל ללמוד את הלכות בית המקדש. הרצי"ה השיב כי עוד נצטרך ללמוד שנים רבות את ההלכות העוסקות במלחמות ובסדרי המדינה שבטרם הגאולה השלמה.{{הערה|שם=שורק|{{השילוח|[[יואב שורק]]|"אמונה בקומת אדם"|אמונה-בקומת-אדם| 16, אוקטובר 2019}}}}