משבר הרובל (1998) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←השפעה כלכלית: הוספת מקורות |
מ הגהה, הוספת מקור, ניסוח |
||
שורה 1:
'''משבר הרובל''' הוא כינוי ל[[משבר]] [[כלכלה|הכלכלי]] שפקד את [[רוסיה]] ב-[[17 באוגוסט]] [[1998]]. הוא הביא לכך שממשלת רוסיה והבנק המרכזי של רוסיה
==הגורמים==
לאחר [[התפרקות ברית המועצות]] [[הפרטה|הפריטה]] ממשלת רוסיה את החברות הממשלתיות ואת נכסי המדינה החשובים ביותר, במקרים רבים במחירים שלא שיקפו את ערכם הריאלי. תהליך ההפרטה נעדר את השקיפות הנדרשת מהליך כזה. נוספו על כך קשיים שהציבו ה[[האספה הפדרלית של רוסיה|פרלמנט]] וקבוצות כוח שונות על המעבר הסדיר ל[[כלכלת שוק]]. רוסיה, ש-80% מהייצוא שלה הוא חומרי גלם ([[מתכות]] שונות, [[נפט]], [[גז טבעי]], [[עץ (חומר גלם)|עץ]]) תלויה ומושפעת מאוד ממחירי מוצרים אלו בעולם. בשנת [[1998]] היו מחירי מוצרים אלו נמוכים (12$ לחבית [[נפט]] בעת המשבר). הממשל הרוסי, שמסיבות שונות חסרו לו מקורות הכנסה ([[העלמת מס]] מסיבית, מערכת גבייה לא יעילה) מכר לאורך שנות ה-90 [[איגרת חוב|איגרות חוב]] ב[[ריבית]] אסטרונומית כדי לממן את הגירעון התקציבי הכרוני. בנוסף עמד החוב החיצון הרוסי על 132.6 מיליארד בסוף 1996{{הערה|{{גלובס|נחום טרדאי|החוב החיצון הרוסי: 132.6 מיליארד ד'|117461|28 בנובמבר 1996}}}}.
ירידה בפריון, שער חליפין קבוע גבוה בין הרובל למטבעות זרים, חוסר זהירות פיננסית וגירעון פיסקאלי כרוני הובילו למשבר. המחיר הכלכלי של [[מלחמת צ'צ'ניה הראשונה]] גם גבה מחיר משמעותי מהכלכלה הרוסית. בתחילת 1995, ההערכה היא שהמלחמה עלתה לרוסיה קרוב ל-30 מיליון דולר ליום. לאחר הפסקת פעולות האיבה ב-1996, הוערך כי המלחמה בצ'צ'ניה עלתה לרוסיה 5.5 מיליארד דולר, קרוב ל-1.4% מהתמ"ג שלה. במחצית הראשונה של 1997, הכלכלה הרוסית הראתה כמה סימני שיפור. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן, הבעיות החלו להתעצם בהדרגה. שני זעזועים חיצוניים, [[המשבר הפיננסי באסיה (1997)|המשבר הפיננסי באסיה ב-1997]] והירידות בביקוש לנפט גולמי (ובמחירו) ובמחיר המתכות , השפיעו קשות על יתרות המט"ח הרוסיות, גרמו למשקיעים להוציא את הונם מהמדינה. המשבר הפוליטי הגיע לשיאו במרץ כאשר נשיא רוסיה בוריס ילצין פיטר לפתע את ראש הממשלה ויקטור צ'רנומירדין ואת כל הקבינט שלו ב-23 במרץ 1998{{הערה|{{גלובס|אהרון רוזן|ילצין פיטר את ממשלתו|126925|24 במרץ 1998}}}}. ילצין מינה את שר האנרגיה [[סרגיי קיריינקו]], אז בן 35, כראש הממשלה במקום [[ויקטור צ'רנומירדין]]{{הערה|{{גלובס|[[רויטרס]], מוסקווה|ילצין מאיים לפזר את הפרלמנט הרוסי, אם לא יאושר מינוי קיריינקו|126922|30 במרץ 1998}}}}. עם זאת המינוי התעכב בחודש עד לאישור [[הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית|הדומה]] (הפרלמנט הרוסי){{הערה|{{גלובס|[[רויטרס]], מוסקבה|שוקי ההון ברוסיה הגיבו בחיוב על מינוי קיריינקו לראש ממשלה בניסיון שלישי|148133|27 באפריל 1998}}}}.
ב-29 במאי 1998 מינה ילצין את בוריס פיודורוב לראש שירות המס של המדינה, סגן ראש הממשלה ואחראי למשא ומתן עם בעלי החוב של רוסיה{{הערה|{{גלובס|בלומברג, מוסקווה|רוסיה דוחה פירסום תוכנית המרת האג"ח עקב טענות להפליה|99163|20 באוגוסט 1998}}}}.
ביוני הממשלה ניסתה לחזק את [[רובל |המטבע המקומי]] ולהילחם בבריחת ההון על ידי העלאת הריבית ל-150% לצורך משיכת משקיעים לקניית [[איגרת חוב|איגרות חוב]] ממשלתיות ({{אנ|GKO|GKO}}), אך הדבר לא הועיל. ביולי
==המשבר והשפעתו==
ב-11 באוגוסט 1998 צנח שוק המניות, והמסחר בו הופסק זמנית; ב-14 בחודש כינס הנשיא ילצין את הפרלמנט למושב חירום. הבועה התפוצצה ב-[[17 באוגוסט]] [[1998]] כאשר הכריזה ממשלת רוסיה על אי יכולת לעמוד בחובותיה, דהיינו פשטה את הרגל. הממשלה הודיעה על דחיית פירעון חוב הציבורי החיצוני ל-90 ימים{{הערה|{{גלובס|[[רויטרס]] ו[[בלומברג (חברת חדשות)|בלומברג]], מוסקבה|צעדים מוניטריים דרסטיים ברוסיה: מירווח הפיחות ברובל הוגדל מ-15% לכ-50%|97249|18 באוגוסט 1998}}}}. תוך עשרה ימים צנח ערכו של הרובל ב-60% מול הדולר{{הערה|{{גלובס|[[רויטרס]], מוסקווה|מחריף המשבר הכלכלי ברוסיה: הרובל צנח ב-40% מול הדולר|88958|27 באוגוסט 1998}}}}. לאחר פיחות הרובל והשעיית פירעון התשלומים על איגרות חוב ממשלתיות ובינלאומיות בהיקף של כ-40 מיליארד דולר, הוקפא הסיוע שהובטח מקרן המטבע הבינלאומית{{הערה|שם=גלובס|}}. עקב קריסה הרובל, הבנק המרכזי ברוסיה עצר את המסחר
===השפעה כלכלית===
למשבר הייתה השפעה עצומה על הכלכלה ועל אזרחי רוסיה: אנשים איבדו את כל [[חיסכון|חסכונותיהם]], [[מעמד הביניים]] נמחק ואנשים רבים נסחפו אל מתחת ל[[קו העוני]], הממשלה עצרה תשלומי משכורות, [[פנסיה|פנסיות]] וחובות, ה[[אבטלה]] זינקה, ו[[תקציב המדינה|תקציב הממשלה]] קטן בצורה משמעותית ולא ענה על תשומות וצרכים חשובים ([[צבא|הגנה]], [[חינוך]], [[בריאות]] ו[[רווחה]]){{הערה|{{TheMarker|ערן אזרן|הנספח הכלכלי במוסקווה: "התחושות אצל אזרחי רוסיה היא של חזרה על משבר 1998"|1.2514284|17 בדצמבר 2014}}}}. ההכנסה הממוצעת במשק צנחה ובעקבותיה גם הצריכה, דבר שהוביל לקיטון משמעותי בהכנסות האוצר ממסים. עובדה זו הגדילה את הגרעון התקציבי. כורי ה[[פחם]] שנפגעו מהמשבר חסמו חלקים של [[הרכבת הטרנס-סיבירית]], ולמעשה חצו את המדינה לשניים. המשבר הפיננסי הוביל לירידה חדה ב[[השקעה|השקעות]] במדינה ולבריחת [[הון]] מסיבית, כיוון שמשקיעים רבים איבדו את כספם בהשקעה ברוסיה. המשבר פגע קשות בגישתה של רוסיה לשווקים בינלאומיים{{הערה|שם=גלובס|{{גלובס|רונן לב|רוסיה. ממש כמו ילצין, מתנדנדת אבל שורדת|168744|5 בספטמבר 1999}}}}.
שורה 18:
===השפעה פוליטית===
השפעת המשבר הפיננסי חרגה מגבולות הכלכלה והגיעה גם לפוליטיקה. ראש הממשלה התחלף ארבע פעמים בין אוגוסט 1998 לאוגוסט [[1999]]{{הערה|{{גלובס||מדיח מי שמודח אחרון|88086|13 במאי 1999}}}}. גם [[שר האוצר של רוסיה]] הוחלף פעמיים בתקופה זו{{הערה|{{גלובס|שירות [[פייננשל טיימס]]|שר האוצר הרוסי זדורנוב התפטר כעבור שלושה ימים בתפקיד|152672|31 במאי 1999}}{{ש}}{{גלובס|[[סי"צ]] וסי"ג, מוסקבה|מיכאיל קסיאנוב מחליף את מיכאיל זרדונוב כשר האוצר הרוסי|152496|27 במאי 1999}}}}.
ב-[[23 באוגוסט]] סרגיי קיריינקו התפטר מתפקיד ראש הממשלה במקומו מינה ילצין שוב את צ'רנומירדין{{הערה|{{גלובס|בלומברג, מוסקבה|השווקים ברוסיה ירדו מעט, באווירת המתנה למהלכי ראש ממשלה בפועל, צ'רנומירדין|81316|25 באוגוסט 1998}}}}, אך הדומה לא אישרה את המינוי, ובמקומו מונה [[יבגני פרימקוב]]{{הערה|{{גלובס|בלומברג, מוסקבה|ילצין מינה את פרימקוב לראש ממשלת רוסיה; הרובל התחזק ביומיים מכ-21 לכ-13 לדולר|85112|13 בספטמבר 1998}}}}. במאי 1999 הדיח ילצין את פרימקוב ופיזר הממשלה, שבמקביל החל הליך ההדחה נגד ילצין בדומה{{הערה|{{גלובס|סוכנויות הידיעות, מוסקבה|ילצין הדיח את פרימקוב ופיזר הממשלה; מחר יחל הליך ההדחה נגד ילצין בדומא|85106|13 במאי 1999}}}}. במקומו מונה [[סרגיי סטפאשין]]{{הערה|{{גלובס|[[סוכנות הידיעות הצרפתית]], מוסקבה|הדומא אישר את מינוי סטפאשין לראשות ממשלת רוסיה|151706|23 במאי 1999}}}}. סטפאשין פוטר אחרי שלושה חודשים
==שיקום==
רוסיה התאוששה מהר מן החזוי, בין השאר לאור השיפור בתנאים החיצוניים כגון עלייה חדה במחירי ה[[נפט]], [[גז טבעי]] ו[[מינרלים]] אחרים שרוסיה מפיקה{{הערה|{{גלובס|שרון קדמי|רוסיה: השוק התאושש כמעט לגמרי ממשבר 1998|605659|28 ביולי 2002}}}}. וכן בסיוע רפורמות שהעבירה ה[[ממשלה]]. בנוסף ה[[פיחות מטבע|פיחות]] הגדול של ה[[רובל]] תרם להגברת הייצוא ובכך לשיפור ה[[מאזן מסחרי|מאזן המסחרי]]{{הערה|שם=גלובס|}}.
| |||