התקופה הכלקוליתית – הבדלי גרסאות

'''התקופה הכַלְקוֹליתית''' (מ[[יוונית]]: ''χαλκός'', כלקוס = [[נחושת]]; ''λίθος'', ליתוס = [[סלע|אבן]], כלומר '''תקופת האבן והנחושת''') היא תקופה [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]], משלהי ה[[פרהיסטוריה]] של דרום מזרח [[אירופה]] ומערב ומרכז [[אסיה]]. בתקופה זו הופיעה חרושת ה[[מתכת]], לצד [[כלי אבן]] מסותתים שהמשיכו להתקיים מהתקופות הקודמות. התקופה הכלקוליתית התקיימה לאחר או בשלהי [[התקופה הנאוליתית]], שבה החלה כבר להתפתח חקלאות אבל עוד לא היה שימוש במתכות. בתקופה הכלקוליתית כלי נחושת היו כלי המתכת העיקריים, אבל עוד לא ידעו כי הוספת [[בדיל]] לנחושת יוצרת [[ברונזה]]- דבר שהוביל ל[[תקופת הברונזה]]. שמה של התקופה ניתן לה על ידי [[ויליאם פוקסוול אולברייט]].

 

 

הנחושת כמחצב טבעי הייתה מוכרת לחלק מהציווליזציות הקדומות ביותר. השימוש בנחושת בצורתה זו התקיים עוד באוזר 9000 לפני הספירה באזור המזרח התיכון. תליון נחושת שנמצא בצפון עיראק מתוארך לשנת 8700 לפני הספירה.{{הערה|Rayner W. Hesse (2007). Jewelrymaking through History: an Encyclopedia. Greenwood Publishing Group. p. 56. {{ISBN|978-0-313-33507-5}}}} יש עדויות המצביעות על כך שמחצבים טבעיים של ברזל וזהב (לא בצורתם המותכת) היו מתכות ששימשו בני אדם במקומות שונים עוד לפני הנחושת. חושבים כי ההיסטוריה של עיבוד הנחושת התרחשה בשלבים. ראשית עיבוד קר של מחבצי נחושת טבעיים, לאחר מכן חישול הנחושת, מאוחר יותר התכה של נחושת ולבסוף יציקה נחשות בטכנולוגיות כמו [[שעווה]] אבודה. כל ארבע הטכנולוגיות הללו הופיעו בתחילת העידן הנאוליתי באזור שנת 7500 לפני הספירה. התכת נחושת במקומות שונים החלה בתקופות שונות והומצאה ככל הנראה באופן עצמי במקומות שונים. בסין היא הופיעה לפני שנת 2800 לפני הספירה. במרכז אמריקה באזור 600 לספירה, ובמערב אפריקה באזור 900 לספירה. יציקת נחושת הומצא בשנים 4000–4500 לפני הספירה באזור דרום מזרח אסיה.