פועל יוצא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
←טיעוני הפועל וערכיותו: מחיקת הפניה מיותרת לפירושון |
||
שורה 23:
== טיעוני הפועל וערכיותו ==
ניתן לסווג פעלים יוצאים על פי מספר ה'''משלימים''' - המילים המשלימות הנדרשות לצד הפועל (לפניו ואחריו), על מנת שישמש במשפט בעל משמעות. אלו יכולים להיות '''נושא''' המשפט או '''מושאים''' במשפט, כשלפחות אחד מהם במקרה של פועל יוצא הוא מושא ישיר. משלימים אלו נקראים
המונח ארגומנט (הנקרא בעברית טיעון, מקדם או מִשתנה) - מקורו בתחום המחשבים והחשבון, בו רכיבים של נוסחה מסוימת קובעים את התוצאה שלו. כל רכיב כזה מקבל שם ייחודי ונקרא טיעון, מקדם או משתנה של הפעולה.
=== ערכיות ===
המונח ערכיות מורה על מספר
לפי ההגדרה החדשה של הבלשנות המשווה (בלשנות הכוללת ניתוח דקדוקי של שפות שאינם עברית), '''ערכיות של פועל''' נקבע לפי מספר המשלימים. אם הפועל יכול לעמוד כשלעצמו ללא [[נושא (תחביר)|נושא]] וללא [[מושא ישיר]] הוא בעל ערך אפס (או בלתי ערכי), ואם משלים אותו נושא או מושא ישיר בודד הוא חד-ערכי '''מונו-טרנזיטיבי'''. לדוגמה: אני עומד - הוא '''חד ערכי''' ובלעז '''מונוטרנזיטיבי''' כולל טיעון-הפועל "אני" שהוא הנושא במשפט זה. '''האיש גידל את הצמח''' יהיה '''דו ערכי''' או [['''פועל דיטרנזיטיבי'''|פעלים די-טרנזיטיביים]]" ({{אנ|Ditransitive verb}}, בהתעלמות מנושא המשפט - שהוא '''האיש''', ובהתעלמות ממושאים נוספים אפשריים כמו: '''בעציץ''' כי מיקום הפעולה אינו '''נדרש''' - כלומר אינו '''מוצרך''', ולכן העציץ אינו משלים כי אם '''לוואי''' ואינו נחשב אחד מה'''טיעונים'''.
| |||