תולדות המיניות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 5:
המיניות לפי פוקו מתפקדת כמנגנון של כוח, הכולל מנגנונים מפקחים שעושים את ההבחנה בין מה שמקובל למה שלא מקובל. גם השיח על המיניות הוא גורם ממשטר: השיח גרם לכך שבכל פעם שמעלים את נושא המין, יחד איתו עולה נושא החטא. העובדה שהדבר נקשר לחטא עוזרת לדכא את המין - הרי שלאדם אסור לחטוא. דיכוי המין היה חלק מהשיח, כבעל תפקיד טקטי, בטכניקה לשימור הכוח. כלומר על ידי כך שאנו מדכאים או אוסרים שיח בנושא מסוים, אנו שולטים עליו.
מטרת השיח היא לגרש מן המציאות את צורות המין החורגות, הכוונה לצורות מין אשר אינן מיועדות לרבייה ולהעמדת צאצאים. החברה הגדירה [[נורמה]] של התפתחות מינית תקינה מן הילדות ועד הזקנה, ולאלו החורגים מנורמה זו, אורגנו מנגנוני פיקוח [[פדגוגיה|פדגוגיים]], טיפולים [[רפואה|רפואיים]], מטיפי מוסר – הופעלו מנגנוני פיקוח רבים כדי לכונן מיניות מועילה [[כלכלה|כלכלית]] ו[[פוליטיקה|פוליטית]]. הללו קובעים מה מותר ומה אסור.
החל מ[[המאה ה-18]]
פוקו טען כי המינוחים החדשים שניתנו לכל דפוסי ההתנהגויות והמאוויים (שתמיד היו אבל מעולם לא כונו בשמות ולא קיבלו משמעויות תרבותיות) משנים את פני החברה - ביחס לכך הוסיף פוקו:
| |||