איוואן שישמן, קיסר בולגריה – הבדלי גרסאות

למרות שאיוואן שישמן היה וסאל עות'מאני הסולטאנים [[מורט הראשון]] ו[[באיזיט הראשון]] המשיכו לכבוש את ערי ממלכת בולגריה. כאשר לאיוואן שישמן נודע על הניצחון של הסרבים והבוסנים על העות'מאנים ב'''קרב פלוצ'ניק''' ב-[[1387]] הוא החליט למרוד בהם. הסולטאן מורט הראשון הגיב מיד ל[[מרד]] ושלח צבא ענק כדי להכניע את הקיסר הבוגד. איוואן שישמן הסכים לקבל שוב את תואר וסאל ה[[סולטאן]], והוא מצדו החזיר לו כל האזורים חוץ מעיר [[סיליסטרה]]. איוואן שישמן ניסה למרוד שוב כנגד הסולטאן, אך ללא הצלחה וכתוצאה מכך, חיל מצב עות'מאני הוצב דרך קבע, בכל הערים והמצודות בבולגריה.▼

לאחר הניצחון בקרב קוסובו הסולטאן באיזיט הראשון, החל להתכונן לכיבוש סופי של בולגריה. בשנת [[1393]] הסולטאן פלש וצר במשך שלושה חודשים, על עיר הבירה שנפלה לאחר קרב קשה ועקוב מדם. איוואן שישמן ברח ל[[ניקופול (בולגריה)|ניקופול]] ושלט בעיר בתקווה ש[[מסע הצלב]] נגד [[האימפריה העות'מאנית]] יחזיר לו את האימפריה שאבדה לו. אבל אחרי ההפסד בוולאכיה [[באיזיט הראשון]] ציווה לערוף את ראשו של איוואן שישמן.▼