שאר כסות ועונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
עוד
שורה 6:
המצווה היא [[מצוות לא תעשה]], שהרי כתוב "לא יגרע", וברשימת המצוות של ה[[רמב"ם]] היא מופיעה בהתאם כמצווה רס"ב ברשימת מצוות לא תעשה. יחד עם זאת, קיומה אינו מתאפשר בדרך של הימנעות מעשייה, אלא מצריך עשייה מצד הבעל.
 
במקור המצווה מתייחסת לאמה עברייה שמיועדת, וממנה נלמד הדין לשאר הנשים. על פי הפרשנים זהו "משפט הבנות" שנזכר פסוק קודם. <ref>משנה תורה, הקדמה, מצווה רס"ב</ref>
 
==שארה - מזונות==
שורה 18:
הרמב"ם <ref>משנה תורה, הלכות אישות, י"ד א'</ref> קובע את הכלל "עונה האמורה בתורה - לכל איש ואיש כפי כוחו, וכפי מלאכתו." ולכן "בני אדם הבריאים הרכים והענוגים, שאין להם מלאכה שמכשלת כוחן, אלא אוכלין ושותין ויושבין בבתיהן - עונתן בכל לילה". מעבר לכך יש דירוג של מלאכות שגורמות לתדירות העונה לקטון, כאשר התדירות הנמוכה ביותר היא למלחים, שעונתם אחת לחצי שנה. לאישה זכות לאסור על הגבר לעבור למלאכה שמקטינה את תדירות העונה, למעט מקרה של מישהו שהחליט להפוך להיות תלמיד חכמים, שעונתו פעם בשבוע, בשל הערך של [[לימוד תורה]]. אך הוא קובע שאין לאישה זכות לאסור לקיחת אישה נוספת, אף שהדבר יפגע בעונתה. עם זאת הוא מציין שחז"ל ציוו לא לשאת יותר מארבע נשים, בכדי שלא יפחות עונתה מפעם בחודש לאדם ממוצע. הדבר כמובן היה תקף עד [[חרם דרבנו גרשום]], שאסר לשאת יותר מאישה אחת.
 
==מקור החיוב==
== הערות שוליים ==
על פי [[רש"י]], [[אונקלוס]], [[אבן עזרא]] ועוד מפרשים שלושת החובות הללו הם מהתורה, וכך פוסק ה[[רמב"ם]] להלכה, אך על פי ה[[רמב"ן]], שמפרש "שארה" - כקרבת בשר ו"כסות" - ככסות מיטתה, מזונות וכסות הם מדרבנן ורק עונתה היא מהתורה.
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/ishut/ishut4.htm חובות וזכויות בנישואין], אתר דעת
 
== הערותסימוכין והערות שוליים ==
<references />