הסדר הקורינתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זוטות |
עוד הגהונת |
||
שורה 7:
המאפיין הבולט ביותר בסגנון זה הוא כותרת העמודים הקישוטית העשוייה [[תבליט]]י עלים. העלים הם עלי צמח ה[[אקנתוס]] (Acanthus) וכך גם מכונים תבליטי האבן. את הכותרת הקורינתית המציא הפסל היווני [[קאלימאכוס (פסל)|קאלימאכוס]]. על פי האדריכל והסופר הרומי [[מרקוס ויטרוביוס פוליו]], אשר תיעד את הסדרים הקלאסיים בספרו "De Architectura", האגדה מספרת כי מקור השראתו של קאלימכוס לכותרת היה סלסלת קש שהונחה על יד קברה של ילדה מעל שיח אקנתוס קטן. בסלסלה היו כמה מצעצועיה, והם כוסו בלבנה מלבנית על מנת להגן עליהם מפני הגשם. אילוסטרציה של מקור ההשראה צוירה על ידי הצרפתי [[קלוד פרו]] (בתמונה).
הדוגמה העתיקה ביותר לשימוש בעמודים קורינתיים נמצאת במקדש אפולו ב[[אפיקורוס]] שהושלם בשנת 420 לפנה"ס. המקדש נבנה אמנם על פי הסדרים האיוני והדורי, אך הופיע בו עמוד קורינתי אחד בודד במרכז אולמו המרכזי. ארכאולוגים משערים כי ייתכן שנבנה לראשונה כ"עמוד לדוגמה" בטרם ייעשה בו שימוש נרחב יותר. גם [[מקדש יווני|
הסדר הקורינתי עבר התפתחויות רבות בסגנונות אדריכלות אחרים באופן כזה שרוב חוקרי האדרכילות מתארים אותם כאסתטיים הרבה פחות. ככל הנראה, לאחר התפוררות האימפריה הרומית הלכה לאיבוד [[אומנות|אוּמנות]] ייצור הכותרות הקורינתיות, ובדוגמאות שניתן למצוא כבר ב[[אדריכלות ביזנטית|אדריכלות הביזנטית]], נבנו עמודים המנסים לחקות את הכותרת הקורינתית ללא הצלחה להגיע לשלמות. [[אדריכלות הרנסאנס|אדריכלי הרנסאנס]] ב[[איטליה]] גילו מחדש את הסגנון הקורינתי ושחזרו את השימוש בו. הסגנון היה פופולרי במיוחד גם במבנים [[אדריכלות נאו קלאסית|נאו-קלאסיציסטיים]] וב[[אדריכלות אמריקאית|אדריכלות האמריקאית]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] בפרט.
| |||