הר התקווה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לפי הערך שכונת התקווה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
הקבוצה הפרוסית של מייסדי החווה, מרביתם בני משפחת סטיינבק, היגרה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1849]], ולאחר שהתגוררה ב[[ירושלים]] עברה בשנת [[1851]] ל[[יפו]]. הקבוצה האמריקאית, נוצרים שומרי שבת מ[[פילדלפיה]], הונהגה על-ידי קלורינדה מיינור. בני שתי הקבוצות האמינו שהתיישבותם בארץ ישראל תקרב את ה[[גאולה]]. שניים מבני משפחת סטיינבק, פרידריך ויוהאן, נישאו לשתיים מבנותיו של הכומר דיקסון, מרי ואלמירה.
ב-[[1855]] רכשה קלורינדה מיינור את האדמות שעליהן הוקמה החווה "הר התקווה". דרי החווה סבלו ממחלת הקדחת ומהתנכלויות של שכניהם הערבים מהכפר [[סלמה (שפלה)|סלמה]]. עם מות קלורינדה מיינור בנובמבר 1855 חזרו חלק מאנשי קבוצתה לארצות הברית, ובחווה נותרו כנראה רק שלוש משפחות: האחים יוהן ופרידריך סטיינבק עם נשותיהם, האחיות לבית דיקסון, ובני משפחת דיקסון: ההורים וולטר ושרה וילדיהם הנרי וקרוליין.
בינואר 1858 התנפלו חמישה ערבים על החווה, [[רצח]]ו את פרידריך סטיינבק ו[[אונס|אנסו]] את שרה דיקסון ואת בתה מרי. בלחץ הקונסוליות של ארצות הברית ופרוסיה עצרו השלטונות העותמאנים ארבעה מהתוקפים ודנו אותם ל[[מאסר עולם]]. ביוני 1858 עזבו דיירי החווה את ארץ ישראל והיגרו לארצות הברית, ובזה הקיץ הקץ על החווה.
| |||