לאורה – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Larva 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לאוורהלאורה ב[[נחל פרת]], [[מדבר יהודה]]]]

'''לאוורהלאורה''' ([[יוונית עתיקה]]: '''Λάυρα''', הגייה [[יוונית מודרנית]]: '''לָבְרָה''', בעברית "'''מִבדד'''"), היא צורת [[נזירות]] שהתפתחה בראשית [[התקופה הביזנטית]] ב[[מדבר יהודה]], בה קבוצת נזירים היו מתבודדים ואף מסתגרים מן העולם, ונפגשים במקום משותף רק בימי התפילה, שבת וראשון. המפגש היה לצורך תפילה וסעודה. המונח "לאוורהלאורה" מגיע מ[[יוונית]] ופירושו "מסדרון" או "שביל", והוא בא, ככל הנראה, לייצג את הדרך המחברת בין תאי ההתבודדות האישיים של חבריה.

את ייסוד הלאוורותהלאורות במדבר יהודה מייחסים לנזיר [[חריטון]], שהקים שלוש לאוורותלאורות שהפכו בתקופה הביזנטית למנזרים גדולים ובעלי חשיבות בישראל ובעולם הנוצרי דאז, והן [[חריטון|מנזר פרן]] ב[[ואדי קלט]], דוקה ליד [[יריחו]] (שמזוהה כ[[דוק]]), ו[[סוקה]] בנחל [[תקוע]].

את מקום הלאוורותהלאורות הקטנות הלכו ותפסו [[קוינוביון]].

את הנזירים שביקשו להצטרף ללאוורהללאורה חינכו והכינו במנזרי הקוינוביון, ורק לאחר הכשרה מתאימה הם הורשו להצטרף.

גם בימינו לא חדלו הלאוורותהלאורות מלהתקיים. ניתן למצוא לאוורהלאורה פעילה ב[[נטופה]] שב[[הגליל|גליל]], לאוורהלאורה זו שייכת לזרם היווני-[[נצרות קתולית|קתולי]], המכונה "[[מלכיטי]]". הלאוורה שבנטופה נוסדה ביולי [[1967]] ויושביה רואים עצמם כ[[חלוציות|חלוצים]], ומקווים לגשר בין הערבים ליהודים בישראל. בשנותיה הראשונות של הלאוורההלאורה גרו נזיריה באוהלים אך כיום הם מתגוררים בבקתות, ואת ההתכנסויות עורכים במערה שהוסבה ל[[כנסייה]].