הבחורים מוויה פניספרנה – הבדלי גרסאות

'''הבחורים מוויה פניספרנה''' (מ[[איטלקית]]: '''I ragazzi di Via Panisperna''') היו קבוצת של מדענים צעירים בהנהגת [[אנריקו פרמי]]. ב[[רומא]] בשנת [[1934]] הצליחה קבוצה זו ב[[רומא]] לגלות את ה[[נייטרון איטי|נייטרונים האיטיים]]. תגלית זו פתחה את הדרך לפיתוח [[כור גרעיני|הכור הגרעיני]] ומאוחר יותר לפיתוח [[פצצת אטום|פצצת האטום]]. מקור הכינויכינויה של קבוצה זוהקבוצה בשם הרחוב בו שכן המכון לפיזיקה ב[[אוניברסיטת רומא]]. הרחוב עצמו קרוי על שם ה[[מנזר]] מ[[המאה ה-14]] [[סן לורנצו אין פניספרנה]], השוכן כיום ברחוב.

בנוסף לפרמי כללו חברי הקבוצה את [[אדוארדו אמלדי]] (Edoardo Amaldi), [[אוסקר ד'אגוסטינו]] (Oscar D'Agostino), [[אטורה מאיורנה]] (Ettore Majorana), [[ברונו פונטקורבו]] (Bruno Pontecorvo), [[פרנקו רזטי]] (Franco Rasetti) ו[[אמיליו סגרה]] (Emilio Segrè). כולם היו [[פיזיקאי]]ם, למעט ד'אגוסטינו, שהיה [[כימאי]].

הקבוצה התגבשה בפיקוחו של [[אורסו מריו קורבינו]] (Orso Mario Corbino), פיזיקאי, [[שר]], סנאטור ומנהל מכון הפיזיקה בוויה פניספרנה, שהכיר במעלותיו של [[אנריקו פרמי]], ומינה אותהאותו ב-1927 לראשות הקתדרה הראשונה של [[פיזיקה אטומית]] ב[[איטליה]]. משנת 1929 הקדישו פרמי וקורבינו את מאמציהם להפיכת המכון למרכז מחקר מודרני.

הגרסה הראשונה של מעבדת המחקר שלהם הוקדשה בעיקר ל[[ספקטרוסקופיה]] אטומית ומולקולרית; אחר כך הם פנו למחקרים ניסיוניים של [[גרעין האטום]]. בין כיווני המחקר: הפגזת חומרים שונים ב[[נייטרון|נייטרונים]], אותם השיגו על ידי הקרנת [[בריליום]] ב[[קרינת אלפא]] שנפלטו מ[[רדון]], שהוא גז [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] ביותר ההופך למספר יסודות מלאכותיים יציבים רדיואקטיביים אפשריים. בחלק התאורטי איפשרו עבודותיהם של פרמי ומאיורנה את הבנת המבנה של גרעין האטום והכוחות הפועלים בו, הידועים כ[[כוחות מאיורנה]]. בשנים 1933 ו-1934 הם פרסמו את התאוריה הבסיסית של [[קרינת בטא]].

ב-1938, בשל ה[[פשיזם]] ו[[חוקי הגזע באיטליה]] ובשל האיום של [[מלחמת העולם השנייה]] הקרבה, התפזרה הקבוצה, ורוב חבריה היגרו. רק [[אדוארדו אמלדי]] נותר באיטליה, ובתקופת השיקום של הפיזיקה האיטלקית אחרי תום מלחמת העולם הוא תרם רבות לייסוד [[CERN]].