עלות שקועה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הגהונת |
||
שורה 7:
כדוגמה לעלות שקועה ניתן לקחת את מפעל הבשר [[אדום אדום]] של חברת [[תנובה]]. נכון ל-2008 המפעל מפסיד, וחלק מעובדיו פוטרו. במפעל הושקע בתחילת המאה העשרים סכום עתק של כ-130 מיליון שקלים. חלק נכבד מסכום זה ניתן לראות כעלות שקועה, משום שלא יוחזר בין אם ייסגר המפעל ובין אם ימשיך לפעול, ולכן אינו רלוונטי להחלטה זו, באם תישקל בעתיד.
דוגמה להחלטה של פרט לגבי עלות שקועה היא קניית כרטיס יקר להצגה, שבמהלכו מתחוור לרוכש הכרטיס כי אינו נהנה
אפקט העלות השקועה או "ההוצאה האבודה" נבחן על יד כלכלנים העוסקים ב[[תורת הערך]]. נמצא כי מנהלים נטו להמשיך בפרויקטים כושלים, על אף שלא הייתה לכך הצדקה. אפקט זה
▲דוגמה להחלטה של פרט לגבי עלות שקועה היא קניית כרטיס יקר להצגה, שבמהלכו מתחוור לרוכש הכרטיס כי אינו נהנה מהההצגה, ועליו לקבל החלטה האם לעזוב את ההצגה בהפסקה. מחיר הכרטיס איננו רלוונטי בשיקולי הרוכש, מכיוון שזוהי הוצאה אבודה.
▲אפקט העלות השקועה או "ההוצאה האבודה" נבחן על יד כלכלנים העוסקים ב[[תורת הערך]]. נמצא כי מנהלים נטו להמשיך בפרויקטים כושלים, על אף שלא הייתה לכך הצדקה. אפקט זה הנקרא גם "אפקט הקונקורד" על שם מטוס ה[[קונקורד]]. בפרויקט זה הושקעו סכומי עתק גם לאחר שהיה ברור שהפרויקט ייכשל, והפעלת המטוס לא תהייה כלכלית, עד שלבסוף המטוס קורקע.
[[קטגוריה:עלויות]]
| |||