הבדלים בין גרסאות בדף "אוצר הגדולים אלופי יעקב"

מ
הסרת תבנית עריכה
מ (הסרת תבנית עריכה)
{{עריכה|סיבה=שגיאות כתיב פוגמות ביכולת להבין את הערך}}
[[קובץ:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]
 
'''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' הוא ספר המביא את תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]].
 
מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן, מסביר כי המטרה שלמענה נכתב הספר היא "לזכות ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". הוא מציין שבראשית תולדות [[עם ישראל]] עוסק ה[[תנ"ך]], שנכתב ברוח הקודש. החל מ[[תקופת בית שני]] חז"ל כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]]. נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר'התנא [[יוסי בן חלפתא התנא]] את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו <!-- כך כתוב במקור -->ל[[שמואל הנגיד]]. המחבר מוסיף כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עם ישראל כמו תולדות העמים.
 
על יסוד הקדמה זו, בחר הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת ד"א ש"נ (642) - לפי אגרת ר'רב [[שרירא <!-- כך כתוב במקור -->גאון]], עד ה"א ש"נ (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.
 
==פתח אוצר==
*'''אב - ובן''' - סגנון מקובל בחכמי [[ספרד]] כאשר שהיו תחת השפעת חכמי ה[[אסלאם]]. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".
* '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבורים שהכוונה היא שאותו רב הוא "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח למי ששאבו (ממנו) הרבה מימי חכמתם ותורתם מספריהם"
* '''מדינת בריטניא<!-- כך כתוב במקור -->''' היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם הייתה [[עלילת דם]] בשנת תתק"ד בעיר [[נוריץ'|נארוויטש]] ובשנת 1189 היו בה גזירות שכללו "הריגות ושמדות". בשנת 1290 היה גירוש כללי של היהודים.
* '''סדר ימי הגאונים''' - ארבע מאות חמישים ושתים שנה משנת שמ"ט עד שנת תת"א לפרט קטן, [[ישיבת פומבדיתא]] וב[[ישיבת סורא]] משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד, בהפסקות, ובסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט.
* '''חכם ורב''' - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב "אב בית דין" בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול.
* '''רשויות''' - עניין זה מצוי הרבה בספרי תשובות הגאונים קדמונים חכמי בבל. הקהילות נחלקו לשלושה חלקים שנקראו רשויות:
# ממשלת ראש הגלות
# ממשלת מתיבתת<!-- כך כתוב במקור --> גאוני סורא
# ממשלת מתיבתת<!-- כך כתוב במקור --> גאוני פומבדיתא
וכל אחת שלחו נדבותיהם ותרומת ידם לממשלה העליונה וכן העמדת שופטים, רבנים ודיינים.
 
==תוכן הערכים==
ברשימת חכמי ישראל נכללים אישים מפורסמים ואחרים. חשיבותו של הספר הוא במידע על האישים הפחות ידועים, מתוך הנחה כי רק בספר זה יימצא מידע עליהם. נפרט דוגמאות אחדות:
 
* בערך על ה[[מהר"ל מפראג]] נכתב : "בנו יחידו של המהר"ל, בצלאל שהיה תלמיד חכם חריף, לא התקבל על ידי הקהילה להיות ממלא מקום אביו המהר"ל כאשר זקן, והיגר לקהילת קולין, ושם נפטר ונקבר בשנת 1600, כעשור לפני מות המהר"ל." ספר "אוצר הגדולים" מוסיף פרטים: שמו היה ר' בצלאל חריף. הוא לא התקבל למילוי מקום אביו ב[[פראג]] מפאת "קנאת חכמי פראג". לא היו לו בנים רבנים. המקור שהוא מציין הוא ספר היוחסין של מהר"ל.
* חכם ומקובל ורופא לא מוכר '''ברוך בונפונטי הרופא''', מגולי ספרד אשר היה עם דון [[שמואל אברבנאל]] בעיר [[פררה]] שב[[איטליה]]. הוא התקרב להגמונים<!-- כך כתוב במקור --> הקרדינאליים<!-- כך כתוב במקור --> ולמד עמם את חכמת ה[[קבלה]]. גם כאן מובא המקור: ספרי ר' אלי'[[אליהו הבחורבחור]].
* '''משפחת הענוים''' הייתה משפחה ידועה באיטליה עד [[ימי הביניים]]. מאז, נעלמו עקבותיה. "אוצר הגדולים" מספר על '''רבינו בנימין בן רבי יחיאל הרופא''' ממשפחה זו, שחי בשנת ה"א בערך (1239). היה צאצא למשפחת רבי [[נתן מרומי|רבי נתן בן רבי יחיאל מרומי]] (1035 - 1110) מחבר "הערוך". אחיו, רבינו בנימין, חיבר את "שבולי הלקט" ובניו גדולי הדור בדור השני אחריו "רבינו יהודה" - הוא ריבב"ן בעל פירושי [[מסכת שקלים]] ב[[ש"ס וילנא]]. הוא מצטט עוד צאצאים וספרים שחיבר כל אחד מהם. ושוב מובא המקור למידע.
 
=="האנוסים"==
 
מחבר הספר אינו מסתפק בהבאת תולדות אישים מישראל. הוא גם כתב ערך רחב, על פני שבעשבעה דפים, על ה"אנוסים" -שלא במובן המקובל של המושג . וזאת, מנקודת ראות מסורתית יהודית ועל רקע תקופה ארוכה יותר בתולדות ישראל.
 
תחילה הוא מביא הגדרה רחבה יותר. האנוסים, לפי הגדרתו, היו מצויים ב[[צרפת]], [[ספרד]], [[פורטוגל]] וכן ב"מדינות ישמעאל". הם נוהגים כמו [[נוצרים]] או [[איסלם|מוסלמים]]. אבל הם יהודים השומרים "כפי יכולתם (את) דת משה". הנוצרים יקראו להם "מאראנוס", אשר מקורו מהמילה "מרנאת" - כינוי ל"[[ישו|"אותו האיש"]]". המונח הפך לגנאי ובשפה ה[[ספרדית]] לקללה. הם הוכרחו לאכול "[[בשר חזיר"]] בפומבי כדי שלא יחשדו בהם שהם ממשיכים לשמור על הדת היהודית.
 
הוא כתב כי רבינו <!-- כך כתוב במקור -->[[גרשום מאור הגולה]] (960 - 1040) גזר חרם על מי שיזכיר - לבני האנוסים שחזרו בתשובה - את שנותיושנותיהם הראשונות, זאת, כ-400 שנה לפני [[גרוש ספרד]].
 
גם ה[[רמב"ם]] כתב על כך, בעקבות המרות הדת מצד המוסלמים, והבהיר כי אין לראות בהתאסלמות [[עבודה זרה]]. כך כתב גם ב[[אגרת תימן]].
# אלו אשר ימשיכו לשמור על הדת היהודית במלואה והקהילות היהודיות מתפללות לשלומם.
 
הוא מספר כי חלק גדול מהם היגרו ל[[לבנט]] ואף ל[[אמריקה]]. ויש אומרים שגם [[כריסטופר קולומבוס]] נמנה עמם. בארצות אליהן הגיעו עלו לגדולה אחדים מהם כמו [[דונה גרציה]]. הוא מסכם, כי רובם אבדו ליהדות. ובתור "אפילוג" הוא מוסיף שהנה בימיו שלושה מיליון יהודים יחשבו ל"אנוסים" ב[[רוסיה]].
 
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]