גרסה מ־09:44, 28 בינואר 2009 עריכה דוד שי (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, עורכי ממשק, מנטרים, מפעילי מערכת 559,200 עריכות מהערך עמנואל הרומי		גרסה מ־09:52, 28 בינואר 2009 עריכה ביטול דוד שי (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, עורכי ממשק, מנטרים, מפעילי מערכת 559,200 עריכות מהערך אלוף בצלות ואלוף שום העריכה הבאה ←
שורה 11: "ודע כי חברת הנדיב מציאה גדולה והגונה, וחברת הנבל חרטה מגונה." "ודימו החכמים בשכלם, העולם הזה לסולם, זה יורד בו וזה עולה." ==השפעה מאוחרת של "מחברות עמנואל"== חוקרת הספרות דבורה ברגמן, במאמרה "יחוס אבות של 'אלוף בצלות ואלוף שום'"<ref name="bergman">דבורה ברגמן, "יחוס אבות של 'אלוף בצלות ואלוף שום'", '''ספר יצחק בקון: פרקי ספרות ומחקר''', בעריכת אהרן קומם, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1992</ref>, הציגה שלל הקבלות רעיוניות בין יצירתו של [[חיים נחמן ביאליק]], "[[אלוף בצלות ואלוף שום]]", ובין המחברת השמונה-עשרה ב"מחברות עמנואל". כך, למשל, מתארת ברגמן את עלילת החלק השלישי של המחברת, הקרוי "הנדיב מקמרינו": "עמנואל, הגיבור הנודד, מתקבל בכבוד גדול בבית נדיב מסביר-פנים. הוא מבדר את הנוכחים ומרשים אותם בחוכמתו, מתכבד בסעודת מלכים, ויוצא לדרך לאחר פרידה נרגשת וחגיגית. במרכז ההתרחשות עומדת הסעודה, והיא זוכה לפירוט רחב". מבנה זה של הסיפור דומה מאוד למבנה סיפורו של אלוף בצלות ולמבנה סיפורו של אלוף שום. לא רק במבנה הכללי, אלא גם באחדים מפרטי העלילה מתגלה זיקה בין שתי היצירות. דוגמה מובהקת לכך היא שאלת המארח לאורחו ב"מחברות עמנואל": "הלא חסרת דבר בבית הנכבד?" ותשובת האורח: "הדג והבשר טפל והשום והבצל והחציר עיקר", ובדומה לה שאלת המלך את אורחו ב"אלוף בצלות ואלוף שום": "הֶעָרְבָה לְךָ אֲרוּחָתִי הָפָּעַם?" ותשובתו המגומגמת של האורח, לפיה חסר בצל בתבשיל. == הערות שוליים == <references /> {{קצרמר\|ספרות}}

מחברות עמנואל – הבדלי גרסאות