סקר ארכאולוגי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מתודות הסקר: ה-GPS מסייע למיפוי ולתיעוד, אין לו ולא כלום עם עבודת הסקר עצמה |
עריכה חלקית |
||
שורה 1:
{{שכתוב}}
'''סקר ארכאולוגי'''
==מתודות הסקר==
* סקר שטח - זהו הסקר הפשוט ביותר. עוברים על פני השטח הנתון, ברגל או ברכב
שיטה זו של דורשת זמן
* [[תצלום אוויר|תצלומי אוויר]]
:מלבד השימוש הברור מאליו של זיהוי מבנים ויחידות שטח הנראים לעין בצילום, זיהויים נעשים גם בצורות עקיפות. דוגמא נפוצה היא שדה השיבולים - אם עומק פני הקרקע משתנה מפני שמתחת לשדה קיים אתר ארכאולוגי עם קירות ותעלות, הרי שעין חדה שתעיין בתצלום אוויר
▲* [[תצלום אוויר|תצלומי אוויר]] משתמשים ככלי עזר, העשוי לסייע באיתור ממצאים הקשים לגילוי בגובה פני הקרקע. סקר אוירי מאפשר בדיקה לעומק של פני השטח. כך לדוגמה : אתר המזבח ב[[הר עיבל]] ב[[סקר הר מנשה]] של [[אדם זרטל]] התגלה רק לאחר סקר אוירי. כן המבנים המפורסים הקרויים "גלגל" ב[[שומרון]]. שימוש בסקר אווירי טהור מבוצע כאשר האזורים הנסקרים אינם נגישים לשהות בני אדם בהם או שקיימת סכנה לבאים אליהם. נעשה שימוש גם ב[[לוויין צילום|תצלומי לוויין]], אולם איכותן של התמונות המצולמות ממטוסים במידה מרובה עדיין עולה על תצלומי הלוויינים שאינם חסויים.
▲מלבד השימוש הברור מאליו של זיהוי מבנים ויחידות שטח הנראים לעין בצילום, זיהויים נעשים גם בצורות עקיפות. דוגמא נפוצה היא שדה השיבולים - אם עומק פני הקרקע משתנה מפני שמתחת לשדה קיים אתר ארכאולוגי עם קירות ותעלות, הרי שעין חדה שתעיין בתצלום אוויר עשוייה לגלות קבוצת שיבולים בעלת גוון שונה מחברותיה, המסמנת תוואי של מבנה.
* אמצעי גילוי כגון [[גלאי מתכות]].
שורה 19 ⟵ 18:
* [[גאופיזיקה]]
** [[מערכת מידע גאוגרפית]] באנגלית: '''Geographic Information systems''' או '''GIS''' היא [[מערכת מידע]] המאפשרת ניהול, אחזור וניתוח מידע גאוגרפי תוך שילוב תכנים ממספר [[שכבת מידע|שכבות מידע]], המבוססות ברובן על מערך [[מפה|מיפוי]], אך גם על מאגרי מידע טבלאיים "רגילים". מערכות אלו מבצעות בצד הקלט: קליטה, ארגון ובקרת איכות, ובצד הפלט: הפקה, מיון, שליפה ופילוח של [[מידע]]. המערכת מאפשרת לשלב מידע קיים למידע מהשטח ולקבל תמונה כוללת על מצבו בעבר.▼
▲** [[חישה מרחוק]] הינו מונח כולל למגוון שיטות לאיסוף מידע מאזור נתון על פני [[כדור הארץ]] ללא מגע ישיר עימו, שמתבצע באמצעים [[מכניקה|מכניים]], [[אלקטרוניקה|אלקטרוניים]] ו[[אופטיקה|אופטיים]]. מטרת החישה היא גילוי וזיהוי של מטרות מסוגים שונים - החל מפעילות צבאית, דרך מדידת [[זיהום אוויר]] ועד גילוי [[נפט]]. תהליכים אלה משלבים ניתוח ממצאים ממוכן ואנושי. החישה מאפשר גילוי עצמים עתיקים במעמקי הקרקע.
▲
==סקרים חשובים==
שורה 46 ⟵ 39:
בתאור ההתפתחות היישובית של אתרי האזור, הסקר עושה שימוש במקורות [[היסטוריה|היסטוריים]] ו[[מקרא|מקראיים]]. יתרון גדול היה לסקר זה: העובדה כי רוב השטח אינו מיושב ונשמרו בו עתיקות מתקופות קודמות. יעידו על כך הנתונים על מספר התושבים המובא ברבים מן האתרים.
[[בנימין מזר]] <ref name=za> '''אדם זרטל''' - כרך ראשון</ref> בדברי ההקדמה מתאר את החידוש שבסקר זה. מלבד החידושים בתחום המחקר הארכאולוגי, הסקר נערך לראשונה בהתאם ליחידות נוף. חידוש נוסף היה בהתייחסות לנתונים ה[[אקולוגיה|אקולוגיים]], התופסים מקום חשוב במחקר המודרני, כמו: רישום מקורות המים, פירוט ה[[גאולוגיה|מסלע]] וה[[קרקע]], המתקנים החקלאיים, איסוף מבוקר של ה[[קדרות]] וכן נתונים על ה[[אוכלוסייה]] המקומית.
אדם זרטל, עורך הסקר, שהוא פרופ' ב[[אוניברסיטת חיפה]] וראש החוג לארכאולוגיה בה הביע את הדעה כי: סקר הר מנשה הוא הגדול מסוגו בעולם, הן בשטח והן בזמן (30 שנה). הסקר כלל מעבר רגלי על פני כל השטח באופן מדויק ואיסוף כל המידע הקיים על האתרים, כולל שיחות עם תושבי האתרים.
| |||