ההאופטמן מקפניק – הבדלי גרסאות

נוספו 73 בתים ,  לפני 13 שנים
עריכה
(קופניק => קפניק (תעתיק מגרמנית))
(עריכה)
[[תמונה:Hauptmann Köpenick.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסל של ההאופטמן מקפניק]]
[[תמונה:Wilhelmvoigt.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו המשטרתית של וילהלם פוגיט]]
'''ההאופטמן מקפניק''' הוא סיפור שוד מפורסם שקרה בעיר [[קפניק]] בגרמניה בשנת [[1906]]. עובד גם למחזה ולשני סרטי קולנוע.
 
== הסיפור ==
באקוטובר 1906, וילהלם פויגט, שהיה סנדלר כושל ופושע זוטר, השתחרר מהכלא באוקטובר 1906. חבריו סיפרו לו כי בקופת העיירה קפניק, (כיום חלק מ[[ברלין]]) מופקדים 2 מיליון רייכסמארק[[מרק גרמני|מארקים]], והוא החליט לשדוד אותם. פויגט התלבש במדים של [[סרן]] בצבא הפרוסי (האופטמן) אותם רכש בשוק הפשפשים, ו"פקד" על עשרה חיילים שפגש ברחוב בברלין לבוא אחריו ברכבת לקפוניקלקפניק. כשהגיעו לבניין העירייה הורה פויגט לחלק מהחיילים להקיף את הבניין ולשאר להיכנס איתו למשרד ראש העיר, גיוארגגיאורג לאנגרהאנס. פויגט הודיע לראש העיר כי הוא נתון במעצר צבאי ועליו להגיש לו את כל הדוחות הכספיים והמזומנים שבקופת העירייה. בלשים ושוטרים של המשטרה המקומית שהגיעו למקום כדי לברר על מה המהומה, מיד הופנו מייד על ידי פויגט לבצע מטלות שונות כגון להביא לחייליםהגשת קפה ולסייעלחיילים וסיוע בשמירה ההקפית. פויגט החרים מקופת העירייה 3,557 מארק והשאיר קבלה על הסכום אצל ראש העיר. הוא הורה לחיילים להשאר בעמדות השמירה והסתלק מן המקום.
 
פויגט, שהפך מיד למבוקש מספר 1 בגרמניה, הסגיר עצמו אחר כמה ימים והובא למשפט מתוקשר בו נידון ל-5 שנות מאסר. אחרי[[וילהלם שנתייםהשני]], ניתנהקיסר לוגרמניה, חנינההעניק על ידילו [[וילהלם השניחנינה]], קיסרכעבור גרמניהשנתיים. לאחר שהשתחרר מהכלא בשנית, פויגט פתח בקריירה קצרה של מופעי קרקס, עבר לגור ב[[לוקסמבורג]] ונפטר שם ב-[[1922]].
 
== השפעה ==
כשהתפרסם, הפך סיפור השוד הפך את הגרמנים לבדיחה של אירופה, והביאהוהביא לאבסורד את חוש המשמעת הגרמני. מאמרי [[סאטירה]] ושירים מלגלגים פורסמו בעיתונים, בעיקר בצרפת שעדיין לא סלחה ל[[פרוסיה]] על ההפסד שהנחילה לצרפת ב-[[1870מלחמת צרפת-פרוסיה]].
 
ב-[[1931]] קרל צוקרמייר כתב ב-1931 מחזה בשם "ההאופטמן מקפניק" שזכה להצלחה מרובה בתיאטרון. בגרמניה הנאצית, שבה הציות העיוור ל[[פיהרר]] היה אחד מאבני היסוד של השלטון, לא ראו בעין יפה את השימוש המלגלג שעשה צוקרמייר בסיפור השתעבדותם של גרמנים לסמכות שבמדים, ומנעו את הפצת הספר.
 
בשנות ה-50 של המאה ה-20, הופק סרט עלילתי בנושא, בכיכובו של היינץ רוהמאן,. ושתישתי גרסאות נוספות הופקו ב-[[1997]] ו-[[2004]].
בגרמניה הנאצית, בה הציות העיוור ל[[פיהרר]] היה אחד מאבני היסוד של השלטון, לא ראו בעין יפה את השימוש המלגלג שעשה צוקרמייר בסיפור השתעבודתם של גרמנים לסמכות שבמדים, ומנעו את הפצת הספר.
 
בשנות ה-50 של המאה ה-20, הופק סרט עלילתי בנושא, בכיכובו של היינץ רוהמאן, ושתי גרסאות נוספות ב-[[1997]] ו-[[2004]].
 
== קישורים חיצוניים ==