|
==שימושים רפואיים של אינטרפרונים==
השימוש הרפואי באינטרפרון היה לא -מציאותי עד [[1980]], השנה שבה [[גן (ביולוגיה)|גן]] האינטרפרון הוחדר בהצלחה ל[[חיידק]] באמצעות [[שחלוף (ביולוגיה)|שחלוף]] של [[דנ"א]], התקדמות שאפשרה לגדל ולבודד אינטרפרון מתרביות חיידקים.
[[קובץ:Proffessor Michael Revel1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חוקר האינטרפרון פרופ' [[מישל רבל]] מ[[מכון ויצמן]]]]
מספר טיפולים המשתמשים באינטרפרון מסוגים שונים אושרו בבני אדם, כולל שימוש כנגדנגד מספר סוגים של [[סרטן (מחלה)|סרטן]] בכללם [[מלנומה]], [[סרטן הריאה]], [[קפוסי סרקומה]]. מנגנון הפעולה של אינטפרון אלפא הוא הפעלת המערכת החיסונית על מנת לאפשר לה לתקוף את הגידול הסרטני. בדרך כלל מוגבר האפקט האנטי סרטני של האינטרפרון אם הוא מלווה ב[[חיסון]] על ידי [[אנטיגן]] המצוי על פני הגידול הסרטני כגון [[gp100]] במלנומה. הבעיה בטיפול היא שהחדרת אינטרפרון עשויה להוביל לתופעות לוואי חמורות.
ב-[[1991]] אישר [[FDA|מנהל התרופות האמריקני]] את השימוש באינטרפרון כנגדנגד [[דלקת כבד|דלקת כבד נגיפית מסוג C]]. כיום מאושרות מספר צורות של אינטרפרון אלפא כתרופות נגד דלקת כבד נגיפית זו. יש לציין שטיפול זה אינו יעיל מספיק ומביא לתופעות לוואי, ולכן המדענים אינם חדלים לחפש חלופות לשימוש באינטרפרון כנגד מחלה זו. יעילות האינטרפרון במקרה זה היא כ־50%. ישנן עדויות מסוימות שטיפול באינטרפרון מיד אחרי ההדבקה עשוי להעלים לחלוטין את דלקת הכבד, אך בשל חוסר הסימפטומים של המחלה, גילויה בזמן אינו מעשי לרוב. קיימות וריאציות תרופתיות המשלבות את אינטרפרון אלפא עם [[פוליאתילן גליקול]] וכך גורמות לו להישאר זמן רב יותר בגוף. כך ניתן להזריק את התרופה פעם בשבוע במקום שלוש פעמים בשבוע. בשימוש יחד עם תרופה אנטי-ויראלי נוספת - [[ריברוין]], נגד זנים מסוימים של דלקת כבד נגיפית C, ניתן להגיע ל־75% הצלחה.
אינטרפרון אלפא-b משמש גם כתרופה נגד [[לוקמיה של תאים שעירים]], [[לויקמיה]] מילואידית כרונית וב[[מילומה נפוצה]].
| 