|
|
|
'''מואלימָוָאלי''' ('''موالي''', ב[[ערבית]]: בני חסות, موالي) היה כינוי ל[[מוסלמים]] לא -[[ערבים|ערביים]], בעיקר ממוצא [[פרסים|פרסי]] במאות הראשונות ל[[אסלאם]]. בימי ה[[ארבעת הח'ליפים ישרי הדרך|ח'ליפים הראשונים]] ו[[בית אומיה]], על מנת שלא-ערבי יוכל להתאסלם היה עליו להסתפח ל[[שבט]] ערבי כבן חסות, או מַוְלַא. המואלי חיו בעיקר באזורים של האימפריה ה[[האימפריה הסאסאנית|סאסאנית]] לשעבר - [[עיראק]] ו[[איראן]]. הם סבלו מאפליית השלטונות ואולצו לשלם מיסים נוספים. הדבר הוביל לתחושת קיפוח ול[[מרד|מרידות]] תכופות אשר לימים יסייעו ל[[בית עבאס]] לעלות לשלטון. לאחר הפלת האומיים בידי בית עבאס ב-[[750]] שופר מצבם של המואלי והם שולבו כפקידים בכירים במנהל ובפקידות של הח'ליפות.
המואלי חיו בעיקר באזוריה של האימפריה ה[[האימפריה הסאסאנית|סאסאנית]] לשעבר - [[עיראק]] ו[[איראן]]. הם סבלו מאפליית השלטונות ואולצו לשלם מסים נוספים. הדבר הוביל לתחושת קיפוח ול[[מרד|מרידות]] תכופות, אשר לימים יסייעו ל[[בית עבאס]] לעלות לשלטון. לאחר הפלת האומיים בידי בית עבאס ב-[[750]] שופר מצבם של המואלי והם שולבו כפקידים בכירים במנהל ובפקידות של הח'ליפות.
==ראו גם==
* [[מולא]] - כהן דת מוסלמי בעיקר בארצות התרבות הפרסית.
{{קצרמר|אסלאם}}
[[en:Mawali]]
|
