המאוזוליאום של לנין – הבדלי גרסאות

ביום מותו של לנין קיבלה הממשלה הסובייטית יותר מ-1,000 [[מברק]]ים, מכל רחבי רוסיה, המבקשים לא לקבור את גופתו ולשמר אותה בדרך כלשהי, למען הדורות הבאים. בבוקר [[22 בינואר]] פרופסור [[אלכסיי אבריקוסוב]] - [[פתולוגיה|פתולוג]] רוסי חשוב - חנט את גופתו של לנין כדי שתישאר שלמה עד לקבורה. בליל [[23 בינואר]] ארכיטקט בשם אלכסיי שוסב קיבל משימה לעצב ולבנות בשלושה ימים קבר שיאפשר לכל אלה המעוניינים להיפרד ממנו, לעשות כן. ב-[[26 בינואר]] התקבלה החלטה להציב את ארון הקבורה בכיכר האדומה לצד חומת [[הקרמלין]]. ב-[[27 בינואר]] בנה שוסב חלקת קבר מעץ ובאותו היום הונח [[ארון מתים|ארון המתים]] של לנין בתוכו. למעלה מ-100,000 איש ביקרו בקבר בתוך חודש וחצי. באוגוסט 1924 שיפר שוסב את חלקת הקבר לגרסה גדולה יותר. ארכיטקט בשם [[קונסטנטין מלניקוב]] עיצב את ה[[סרקופג]] (ארון קבורה עשוי אבן) של לנין.

 

 

ב-26 בינואר 1924 הוציא מפקד חיל המשמר (ה"גוורדיה") של רוסיה [[צו]] להציב משמר כבוד במאוזוליאום. נהגו להחליף משמר זה בתדירות של אחת לשעה. לאחר מאורעות המשבר הרוסי החוקתי של 1993, וכינונה של [[חוקת רוסיה]], התפרק משמר הכבוד.